זמן המדיטציה שלי..

אני עוצמת את עיניי, נושמת עמוק את האוויר לתוך ראותיי,
מדגישה כל שאיפה ונשיפה,
מתרוקנת אט אט ממחשבות שכל הזמן מתרוצצות,
מנסה לראות בעיניי פרח לבן וגדול,
מייצבת את גבי,
ונותנת לחמצן לעבור
דרך אפי, ולצאת דרך פי,
ואז לפתע עולה מחשבה, בדרך כלל מחשבה של מה אם,
אני יוצאת לרגע מהמדיטציה שלי , מהרוגע הנפשי שלי
ומתחילה לכתוב ולכתוב,
ואז נזכרת במדיטציה, צריך לרוקן את הנפש והגוף לא לחשוב
הדבר הקשה ביותר שאוכל רק לשאוף לעשות, לא לחשוב…