זכרונות

דייי !! נמאס לי להרגיש כלוום !
נמאס לי להסתכל על התמונות שלו ולחשוב מה הוא חושב ..
נמאס לי לשנוא את עצמי על זה שאני שונאת אותו , כי בעצם , אני שונאת אותו רק כדי לא לאהוב אותו.
נמאס לי להרגיש אשמה כל פעם שאני חושבת עליו, וכל כך נמאס לי להיות בלעדיו.
אבל זה מה שטוב לנו, לשנינו.
אז איך חוזרים להרגיש? אפילו אם לא רוצים..
איך מפסיקים לשנוא? או בעצם לא לשנוא..
איך מפסיקים את האשמה? גם אם אין מצפון..
איך מפסיקים לבכות? גם אם הדמעות ממשיכות לרדת..
איך ממשיכים לחיות? שחלק ממני מת.
איך אפשר לשכוח? שבראש רצות תמונות..
ואיך ממשיכים הלאה? שהלב משחזר זכרונות.