זכרונות .. למרות הכול אתם "הבית השני שלי"

יום שכזה מזכיר לי הרבה ,
רוצה לנסות אבל לא מבינה , איך פיתום לי הכול השתנה , היו אהבות וגם אכזבות , היו מריבות ואיתם גם צעקות ופגיעות ברחתי כן , ברחתי מהכול אבל בסוף נצחתי , ובסוף הבנתי , ואז החיים בעצם ממשיכים קמים לא כול בוקר ברגל ימין , שחושבים על זה באמת אז זה קשה , קשה לחשוב שהכול קורה מהר מאוד ,
קשה לי עם הרגשות , קשה לי עם האהבות , קשה לי להיות נודדת ,
מה כבר בקשתי?!,
מה כבר עשיתי?!,
אין לי לא ביטחון , אני כזאת תמימה , שעלי תמיד עובדים , אני כזאת חלשה שבחולשות שלי לפגוע זאת ממש לא בעיה , כן אז פגעו בי , וכן גם נפגעתי ,
נפגעתי הרבה , לא השקר שלא בכיתי כי כול לילה כך בשקט בחדרי אני בוכה מתכת לשמכתי , כדי שאף אחד לא ישמע את קולי , כדי שאף אחד לא יקום למשמע זעקתי , לא אני לא מסכנה , לא בקשתי רחמים , לא בקשתי שום דבר , לא רוצה דבר , רק רוצה לברוח לשכוח כן שוב אני באותה בעיה , סוג של בריחה פחד אין בי תקווה , מפחיד לחשוב שזה נגמר , מפחיד לחשוב שזה עוד הגמר ,
אני נמצאת טלוי באויר בלי חמצן ובלי כוח , אז למה תמיד זאת אני שנפגעת ?
למה תמיד זאת אני שבאך אחד לעולם לא פוגעת , לא משפילה , לאנשים אין היום בושה, לפגוע להשפיל להגיד , כן רק את המילים האלה הם אומרים ,
אני עכשיו יושבת ונזכרת שלפני כמה זמן כן ממש לא מזמן מישהו אמר לי שהחיים זה שעון של זמן ובאיזה שהוא שלב לכול בן אדם השעון הזה נגמר ,
מפחיד לחשוב שזהו , מפחיד לחשוב שהעלם, אך אני רוצה ליפעמים לברוח לשכוח , דייי אני רוצה לברוח ולשכוח את כול הדברים הרעים שקרו לי בעבר כי אני יודעת שפה זה רק סתם כן פה זה רק זמן מסוים , אז תמיד אמרו לי , הייתי מקשיבה ועם תמיד השפילו אותי אז הייתי סופגת את הכול כמו ספגה , כן עוד פגיע עוד משפט עוד עלבון וכבר נפלתי לתוך הפח , לא השקר אני רגישה כן זאת עצלי חולשה מכול דבר קטן אני נפגעת , רק צעקה או קול גבוה אני מיד נפגעת ובורחת לחדרי בוכה כול כך עמוק שאני תקועה אחרי זה במחשבות מרובות ,
ליפעמים לא פעם ולא פעמיים לי אומרים , את תקועה בעולם שלך , תגידי לנו מה עובר עליך , מדוע השתנת פיתום , למה את אחרת , למה את עלינו יותר לא מסתכלת , אתם יודעים למה ?! לא אני אינני השתנתי אני אותה אחת ועם כול כך אחפת לכם תבינו אני כבר לא קטנה תבינו גם לי יש רגשות אני גם בן אדם ,
לא אין לי לא חברות , לא אני לא סומכת עליכם , לא כי לא אחפת לי אלה כי נפגעתי , לא כי אתם רעים בשבילי ממש לא , אבל תבינו אותי יש לי רגעים שקשה לי פה עם השנים אני בעצם גדלה אני לא תמיד השאר לכם הילדה הקטנה ,
אתם יודעים ממה אני כן מפחדת אני מפחדת מהפחד שהוא בעצם האמת בכול הוא בעצם לא בורח ולא שומע ,
ליפעמים אני חושבת לעצמי מה אני עושה פה ?! והעם יש לי עוד מקום שלשם אני שייכת ?! איפה כולם נעלמו לי פיתום
הספר לכם משהו שרציתי לספר לכם עליו ממזמן , הספר לכם איך בעצם נכנסתי פה לאתר ולמה פתחתי פה משתמש לא השקר הכול פה אמת ,
אז עוד לפני הכול , עוד לפני שבעצם רציתי להיות פה באתר קראתי פה סיפורים של אנשים שלהם אישית מאוד התחברתי , הראשונה היא בקי שלי היא כול כת חשובה הסיפורים שלה לימדו אותי דרך חיים כזאת ,
השני מימין זהו אופק עם שפתי הדובדבן , כן אופק הקסים אותי פה עם הכתיבה שלו השירים שלו הוא כזה אדם רגיש שהתחברתי אליו פה מאוד , עכשיו השלישי זה אחד שתאמת היה נראה לי כול כל נחמד הוא היה מאוד נחמד לא השקר דיברתי איתו כמה פעמים בצאט ובשירים שלו הוא מאוד היה מלטף ומרגש אייתיקול זהו שמו , שירים שטבולים במילים הוא כתב פה באתר , כול שיר שלו לא היה סתם אהבתי מאוד כת הכתיבה של שלושת האנשים האלה , אך עכשיו על הזמן אני לא תמיד נכנסת לאתר , עם הזמן קשה לי יותר ,
התחברתי פה לכולם שזה ממש ממכר
האנשים שדיברתי איתם הם היו כאלה טובים אלי , כול כך היה מצחיק וכיף לדבר אתכם פה , עם זה עם :
לילי, ספיר, אופק, גילי, אופיר, בקי , זואי,
ועוד כול כל הרבה , ובנות מקסימות שהם אותי תמיד מרגשות , כיף היה לי פה באתר ואת הכיף הזה אני רוצה לזכור,
כי אתם יודעים למה בעצם , למרות כול מה שעובר עלי , ולמרות כול מה שאני מרגישה , ולמרות שאני אף פעם לא מפתחת , הבנתי שהאתר הזה הוא בית שני בשבילי , האתר הזה הוא עוד מפתח להצלחה בדרכי ,
מצטערת על הכול , מצטערת עם פגעתי או העלבתי , מצטערת גם על זה שאותכם תמיד שגעתי
אוהבת אותך הכי הרבה שבעולם
אוהבת שרית