זיכרון מהעבר

אתה זוכר את החלום שחלמנו שהיינו קטנים
איך הכל היה קל
איך הכל היה פשוט
ישבנו תחת עץ אלון גדול משחקים ומדברים מבטיחים הבטחות תחת השמיים הכחולים, אתה זוכר?
בבקשה הישארי קרובה אלי מספיק כדי שידיי יוכלו להגיע אליך ככה כשתבכי אני יוכל למחות את דמעותיך עם כף ידי תמיד היית אומר לי את זה
זאת היה ההבטחה שלי אליך ושלך אלי

אבל עכשיו אנחנו גדולים והגורל הפריד בנינו, אני עדין זוכרת את הצחוק שלך כשהיינו ביחד
את החיוך שלך שראית אותי
אני עדין מסתכלת בכוכבים שנוצצים בחושך מתפללת ליום שבו אני אזכה לראותך
ביום שבו אני אזכה לגעת בידיך החמה שוב

הנה אני מסתכלת על העץ שלנו מחכה לראות את עינייך הכחולות שתמיד חייכו אלי
דמעת עצבות מתגלגת על לחי כשאני חוזרת לאותם הימים לאותו יום שנעלמת
לאותו יום ששברו את לבבנו
בלעדיך ליבי ריק
אתה כל עולמי
תזכור את זה בגלל שאולי יום אחד הגורל יפגיש בנינו שוב.
יום אחד