זיכרון כואב

עכשיו את מתפלא
למה לידך להיות, אני לא יכולה
ואותך בעצם אני לא מאשימה
את אף פעם לא היית, ותהיי לזה קשורה

גם בתקופות הקשות וגם בטובות
גם אם נראה שאת נעלמת את פה
את לא הלכת

ועכשיו אני מצטערת
אני רוצה לספר לך אבל אני לא יכולה
כול פעם שאת הפה אני רוצה לפתוח אני מדמיינת את המבט על פנייך
ואת העצב בעינייך

שאני לידו ורואה את המבט שהוא נועץ בי
הדבר היחידי שמונע ממנו אותי
זה שאת כאן לידי

הייתי רוצה לספר לך על כול מה שהוא לוחש לי
הייתי רוצה לספר לך על כול הדברים שהוא עושה לי
הייתי רוצה אבל אני לא יכולה

גם שזה יגמר אני יודעת שאף פעם לא אחוש תחושת הקלה