אני חווה את העולם לפעמים כצל של בריחות,כגילופים נפולים של יצירת מופת. שתשומת הלב לא במקומה הנכון. שיש הרבה כאב על מה שטבעי ואמיתי. זה מרגיש לי כמו מסמר גדול בתוך הגוף,שעם החדרתו הראשונה היה כאב רב מאין כמוהו,ולאחר זמן מה של המון המון הרגלים ותנודות של הנפש,הפריט הזר הפך להיות חלק מגופנו,למרות שזה כל וכלל לא מקומו. אבל זה רק לפעמים,ברובו הוא אמיתי :)

זו אמת

23/11/2018 533 צפיות תגובה אחת
אני חווה את העולם לפעמים כצל של בריחות,כגילופים נפולים של יצירת מופת. שתשומת הלב לא במקומה הנכון. שיש הרבה כאב על מה שטבעי ואמיתי. זה מרגיש לי כמו מסמר גדול בתוך הגוף,שעם החדרתו הראשונה היה כאב רב מאין כמוהו,ולאחר זמן מה של המון המון הרגלים ותנודות של הנפש,הפריט הזר הפך להיות חלק מגופנו,למרות שזה כל וכלל לא מקומו. אבל זה רק לפעמים,ברובו הוא אמיתי :)

אני רוצה להיות חופשיה,
לומר שקשה לי עם מי שאני.

להודות.

שכן אני רוצה להיות אחרת,ושאני מרגישה בפגמים שלי יותר מתמיד
שאני רוצה יותר מזה ופחות מזה
שאני רוצה ורוצה ולא מסתפקת
שאני מקנאה המון ואני כועסת.
שיש לי חשק למין
ושיש לי חשק להיות עם אנשים חדשים
וכן,אני מפחדת מבדידות.
שקשה לי שמתנשאים מעליי
וקשה לי שצוחקים עליי..
שנמאס לי מציניות
וקשה לי עם קרירות.
שאני גם מתביישת לפעמים,וחווה חוסר בטחון.

אני רוצה להרגיש
שכל הרצונות שלי לגיטימים,
שהרגשות שלי רצויים ואפסיק להתחבא.

אני רוצה להרגיש,באמת.
כי פשוט זו אמת.


תגובות (1)

זו תמונה מאוד יפה

22/10/2019 00:03
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך