אנונימית1230
אני חששתי קצת לעלות את זה כי זה הצדדים שפחות מדברים עלהם, הקנאה במישהו קרוב, ואני כן פחדתי אולי לקבל תגובות לא נעימות.. אבל אני מעלה את זה בכל מקרה כי בסך הכל אני מאמינה שלפחות עם חלק מהדברים אתם תוכלו לההזדהות ולהבין.. ואני מקווה שתהנו לקרוא את זה!! 3>

זה נורמלי? לא… זה אף פעם לא…

אנונימית1230 16/08/2015 1087 צפיות 3 תגובות
אני חששתי קצת לעלות את זה כי זה הצדדים שפחות מדברים עלהם, הקנאה במישהו קרוב, ואני כן פחדתי אולי לקבל תגובות לא נעימות.. אבל אני מעלה את זה בכל מקרה כי בסך הכל אני מאמינה שלפחות עם חלק מהדברים אתם תוכלו לההזדהות ולהבין.. ואני מקווה שתהנו לקרוא את זה!! 3>

זה נורמלי שאני מקנא באח שלי? זה נורמלי שהוא התחבר יותר טוב עם חבר שלי מאשר אני איתו? זה נורמלי שאני רוצה לחבק את שניהם כל כך חזק ולעולם לא לעזוב כי אני כל כך אוהבת אותם? זה נורמלי שבאותו זמן אני מרגישה שאם אני לא יהיה פה אז זה יהיה יותר טוב לשניהם? זה נורמלי שאני מרגישה מאושרת שאני עם כל אחד בנפרד אבל שהם ביחד אני רוצה למות? זה נורמלי שהרגשות שלי כל כך מנוגדים? זה נורמלי שאני לא חושבת שאני נורמלית? זה נורמלי שאני רוצה לבכות ולא מצליחה? זה נורמלי שאני לפעמים רק רוצה שהוא יבוא לחדר ויראה את העצבות שיש לי בעיניים ורק יחבק? זה נורמלי שאני רוצה כל כך הרבה מאחרים? זה נורמלי?
אני לא יודעת אם זה נורמלי או לא…. הלוואי וידעתי. אבל אני מרגישה כל כך בודדה. ואולי אני בעצם מרחיקה את עצמי משניהם.. ככה אני לא אפגע… הוא יעזוב אותי בסופו של דבר, ואח שלי ילך ויבנה לעצמו עולם. ואני אשב וארחם על עצמי כמו מטומטמת… ואני לא רוצה שזה יקרה.. אבל זה אני. תמיד יהיה בי את החלק הזה, שמעדיף שכולם ישכחו ממני, ואני ארגיש יותר לבד מעכשיו, ואני אתאבד ואף אחד לא ישים לב. אני כל כך רוצה שזה יקרה. או שאני רוצה שאני ארצח, ואז הם יבכו, ואז הם יגידו שהם כל כך אהבו אותי וכל הבולשיט הזה…. אבל אני לא רוצה שהם יסבלו אני לא רוצה! אני רוצה שהכל יהיה טוב, ושאני ארגיש טוב, ושאני לא אקח הכל בצורה כל כך קיצונית, אבל זו לא אני… ואני רוצה להשתנות.. אבל למה אני צריכה להשתנות בשביל שאחרים יאהבו אותי? או שאולי ככה זה החיים, בשביל שיאהבו אותך אסור לך להיות עצמך, כי אם תראה חולשה יהרגו אותך, ואם תהיה תמיד חזק יהרגו אותך, ואם תעזור לכולם יהרגו אותך. בסופו של דבר יהרגו אותך. ולא בהכרח פיזית, אלא נפשית. ואני יושבת עכשיו במיטה, כועסת על עצמי שאני בכלל כותבת את זה אבל ממשיכה, כי באותו הזמן שזה עושה לי רע, זה עושה לי טוב. ואני בחיים לא אבין את זה. אני בחיים לא אבין את החיים, כי החיים לא מובנים, החיים לא נורמליים. וזה מעצבן, וזה מחרפן ואני רוצה למות!
זה נורמלי?

שאני שוכבת במיטה ויש לי כאבים פיזיים של בדידות? זה נורמלי? לא… זה אף פעם לא נורמלי… כי אני לא נורמלית.


תגובות (3)

אוהבת אותך. כל כך שומעת את עצמי שם בתוך הטקס שלך. הכנות מדהימה. שוברת חומות. וכן, כל מה שכתבת נורמלי.. בעולם שלי לפחות ;) ואפשר לתת לך טיפ אחד? תזכרי משהו אחד: רגשות הם לא עובדות. הם כמו מזג האויר, משתנות. אז תני לעצמך להרגיש

16/08/2015 02:52

ומצד שני אל תתנהלי על פי הרגש.. אוהבת אותך נשמה ! יהיה בסדר מחר בבוקר.. :)

16/08/2015 02:53

לא, זה לא נורמלי. אבל שום דבר לא נורמלי יש כל כך הרבה דברים לא נורמלים בעולם הזה. רגשת אותי והזדהתי עם הרבה חלקים שבטקסט. את צודקת קנאה באדם קרוב היא פחות משהו שכותבים עליו אבל היא נוכחת, ואני שמחה שכתבת עליה. ;)

16/08/2015 12:06
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך