ושוב לקום בבוקר…

בס"ד.
ושוב אני קמה בבוקר בשעה בלתי הגיונית בעליל. בגלל המסע לפולין עוד שבוע וחצי נתנו לנוסעים (ובכללם אני) שבת חופשית.
כמובן שהנסיעה על חשבונינו בלבד, אבל לא נורא, לזה אני כבר רגילה. אפילו בשבת חופשית מין המנין.
אז כדי לא לאחר לבית הספר אני קמה מוקדם מאוד, יותר מוקדם מהרגיל כדי לתפוס אוטובוס. כשאהי יוצאת לתחנה, אני מחכה האבה זמן לכלום, כי האוטובוס הראשון תפוס כולו, אבל השני מגיע מיד אחריו. ויש בו אפילו מקום.
כשאני מגיעה לתחנה המרכזית סופסון, אני מגלה שהאוטובוס לפאדס חנה יוצא רק בשמונה ועשרים. יופי. יכולתי לשון עוד שעה לפחות.
בזמן שנותר לי אני מהלכת בין החנויות. רובן עדין סגורות כמובן אבל דוכן של תכשיטים בסיגנון שנראה אינדיאני מושך את עיני. אני מסתובבת ובוחנת את הסחורה. יש שם תכשיטים יפים, צמידים ןטבעות עם פסוקים חרוטים עליהם, שרשראות "חי" יומנים כרוכים עור ודברים כאלה. בין התכשיטים אני קולטת שרשרת זהב עם תליון של לב אבן כחול. עליו יש איש זהוב הכבול בתנוחה מעונה.
מענין אותי לדעת אם המוכר שם לב שהוא מציג טבעות עם חריטה של "שמע ישראל" ושרשראות של ישו באותו דוכן.