והילדים הם…..

סוג של ביטוי ופריקה למצב הרגשי שלי
:(

"והילדים שנבחרו הם " אמרה מנהלת המחלקה חמורת הסבר עם החלוק הלבן והפנים
המחרידות.
" חן רותם עלמה נויה מיכל בר שי ליאור גל רוני עומר ותומר. "
הילדים שנבחרו היו מסופקים אך כל השאר פנו אל מיטותיהם וניסו לעצום את העיניים.
"כל מי שנבחר נא לארוז את החפצים ולהמתין בחדר האוכל." אמרה ונקבה בשאר הילדים
החלושים והעצובים במחלקה שלא נבחרו ויצאה מהחדר במהירות.
" אז מה ? אז מה עם לא נבחרנו! תמיד יש את השנה הבאה" אמר עידן בקול חלוש אך סמכותי
" אני לא בטוחה שנישאר לחיות עד השנה הבאה " אמרה שני בפחד ובעייפות
" ליאן? יש לך משהו לומר ?" פנתה אלי רינה היפה כ"כ
" עזבו אותי בשקט כבר אני לא מרגישה טוב. כואב לי הכול , גם פיזי וגם נפשי" אמרתי ונשכבתי
במיטה הקרה והלא נוחה בכלל במחלקת חולי הסרטן בבית החולים.
" תתעודדו חברה אני בטוחה שיבואו לקחת אותנו מתישהו " אמרה תהל המעצבנת בגאווה
המנהלת נכנסה בסערה והודיעה דברים לא ממש מפתיעים
" תהל את גם נבחרת . בואי ותארזי מהר " היא הודיעה בחיוך
כולנו נשכבנו על המיטה בחוסר אונים. חמשת הדחויים, הבלתי נראים כפי שקראו לנו כך.
תמיד נלחמים ביחד נגד כל הסיכויים. אבל תמיד נישאר דחויים