חלק 1- והוא, לא אכפת לו.

"ראשונה!" מלמלתי לעצמי כאשר הגעתי לקומה השישית, הקומה של הכיתה שלנו, בסוף ההפסקה. התיישבתי על הכיסא בתשישות, להתרוצץ והפסקה ולעלות בריצה שש קומות בין 400 ילדים זה לא משחק. לינה התחילה להגיע לקומה, ועד מהרה הצטרפה יאנה אחריה, במרחק צעדים בודדים. "אז מי תנצח?" שאלתי בקול צוחק. ראיתי את המאמץ על פניהן של הבנות כאשר עלו. "ולינה הגיעה שניה! אבל.. מי תהיה השניה בדלת?" שאלתי בקול צוחק, צחוק מהיר פרץ ממני. יאנה כמעט הגיעה, אבל בזינוק מהיר דחפה לינה את ידה לדלת. "לא נורא, יאנשושית" אמרתי ליאנה. שאר הכיתה עלתה, יאנה השניה, יאנה מ', נגיעה ה-13 ופתחה את הדלת במפתח הזהוב של הכיתה. "מוכיאיף!" צרחו חצי מהילדים, בעוד כל השאר צרחו בעברית, "מזגן!". יאנה הביטה סביב ושאלה בקול רגוע "מי היה ליד המחשב הפעם?" קמתי במהירות, התיישבתי ליד המחשב והתחלתי לפתוח את התוכנה של הסרטים. "עוד מעט כולם מגיעים!" אמרה יאנה, באותו הרגע התפרץ עמוס לכיתה. "עופי מפה, מטומטמת!" צרח עלי ודחף אותי מהכיסא לעבר שולחן המחשב, נתקעתי עם צלעותי במחשב, בעוד הוא גורר את הכיסא מתחתי. "אה!" צווחתי בבהלה כאשר נפלתי על הקצפה הקרה. "די כבר! אני הייתי פה!" אמרתי לו בכעס, כרגיל, האגרסיביות שלי יצאה לאור והתחלתי למשוך את הכיסא מידיו. הוא עזב יד אחת והחטיף לי סטירה חזקה, בעוד הוא משחרר את ידי בכעס מהכיסא ודוחף אותי ברגלו. הוא רץ לעבר המחשב, ואני רצתי ממנו, לסוף המסדרון הקצר, יוצאת בכעס מהכיתה.
בתוך הכיתה, יאנה מ' ואלינור עמדו מולו בכעס. הוא דחף את אלינרו לעבר כיסאה, וכאשר ניסתה לקום הוא דחף את ראשה לידה, שאחזה טוש. הטוש פגע בעינה, ועד מהרה יאנה א' רצה לעבר חדר המזכירות, להביא קרח. "מי כיול להסביר לי מה קרה לילדה הזאת?" שאל המורה, שלא ממש הכרנו, ועכשיו אנחנו יודעים שמורה זו לא הגדרה טובה למישהו כזה. "עמוס דחף לה טוש לעין" אמרה אחת הבנות. "עמוס? עמוס?" שאל המורה בהפתעה. "הוא לא מרביץ לאחרים!" אמר בקול מאשים, לעבר הכיתה.