התקף דיכאון
כמו ירייה.
חדה,חזקה וחותכת את האוויר.
התקף אחרי התקף.כמה אפשר?
עדיין אף אחד לא מבין.
השטן עומד עם האקדח הזה.
רוצה לגרום לי רע.
המלאך עומד מנגד ומנסה לתקן את מה שהשטן הרס.
מנסה להעלות חיוכים על פניי.
מנסה להרנין את צחוקי.
מצליח לו.אבל הלב…את הלב אי אפשר לתקן.
התקף אחרי התקף.
התקופות הרגועות-שלשטן נגמרו הכדורים באקדח.
עד שהוא ממלא מחדש-אלא הן התקופות היפות.
עד שהאקדח שוב מלא והוא ממשיך.
במעשי הקונדס שלו.
אני מרגישה רע עם עצמי.אני שונאת את עצמי.
השטן לפעמים מתקרב אליי,ומראה לי את העולם אחרת.הוא מראה לי עד כמה שאני נוראית,מכוערת,מגעילה.הבכי מתפרץ.
והוא מחייך את חיוכו האכזר ושואב את כוחו מדמעותיי.
המלאך חלש.הוא מלא רחמים.אך אין בכוחו לעזור.
אז אני פשוט בוכה,שופכת הכול.וליבי קרוע לרווחה ומדמם.רק מישהו אחד יכול להציל.
אך הוא כנראה לא קיים.השטן עושה כל שביכולתו שאני אהיה לבד,בודדה וערירית.
הוא לעולם לא יניח לאהוב ליבי להגיע אליי…
כי בנים לא מתאהבים בבנות עצובות…
הם מתאהבים בחיות,בבועטות,אלה שנהנות מכל רגע,אלה שמוצאות את הדבר היפה בכל דבר.
אני שונה.אני רואה את כל הדברים הרעים-בי…
תגובות (2)
אהבתי בעיקר את הדימויים שהשתמשת בהם
נ.ב. מקווה שזה לא יקרה לך שוב