התמכרות אליו ♥

אני מרגישה בחילה,
חולשה בכל הגוף.
כאילו אני באיזה ההנגאובר מטורף. אבל אני זוכרת בדיוק מה עשיתי אתמול, ומה שהכנסתי לתוכי יישאר למשך זמן ממושך.
זאת לא הפעם הראשונה ולכן אני לא יכולה להבטיח לעצמי שזה לא יקרה שוב, כי זה קרה אתמול ובשבוע שעבר וגם בזה שלפניו. זה לא שאני לא רוצה, זה לא שאני לא משתדלת, אבל ככה זה; החיים הם מאבק, פעם אני מנצחת ופעם הוא- האחר.
אז אתם שואלים את עצמכם במי לעזאזל היא נאבקת?
כל כמה שנים דמותו בהירה יותר במוחי, מתחדדת יותר, שונה…זה תלוי ברמת המשכל וההבנה שלי, אבל כשאני גדלה דבר אחד לא נעשה ברור ואני צריכה להזכיר לעצמי בכל פעם-
הוא לא חלק ממך, זאת לא את.
זה יצר הרע.
זה לא פשוט. אני אכולה רגשות אשם, אני מרגישה כמו זבל. ולמרות שבא לי להלקות את עצמי על כך, להתמרמר בתוך עצמי עם ההרגשה הנוראית הזאת, גם ברגע הזה יש מאבק-
להפריד, לקום לעלות.
זה לא קל, אולי אפילו יותר קשה מהמאבק שקדם לו…אז לפעמים אני מצליחה ולפעמים לא, כשאני נשארת עם ההרגשות הרעות האלו עוברים כמה ימים עד שאני מתגעגעת אליו ואז כשאנחנו עומדים זה מול זה ומדברים השנאה מתחלפת באהבה לא נורמאלית.
רגע רגע, אל מי את מתגעגעת?
לא לאביר על הסוס הלבן, לא לחברת ילדות…לאחד וליחיד שנותן לי מקור של כוח, קמצוץ של אמונה להיאחז בה. הוא לא כל כך פופולארי בין אנשים מסוימים, יש אנשים שבכלל לא מאמינים בו וגם כאלה שהחליטו בינם לבין עצמם 'ברוגז ברוגז לעולם, שולם שולם אף פעם'.
אולי אם אני הייתי מתכחשת אז חיי היו יותר קלים…אבל זה לא אפשרי, האמונה הזאת חרוטה בי, ניסיתי, אבל ראיתי את האמת בעוצמה כל כך חזקה.
אני לא יכולה להתרחק ממנו, אני גם לא רוצה…אבל לפעמים זה כואב שמאבקי החיים מקרבים ומרחקים אותנו זה מזה, אז לפעמים אני רוצה להישאר רחוק וזהו,
אבל אני מוצאת את עצמי רודפת אחריו בחזרה.
זאת ההתמכרות היחידה שבריאה לי. זאת ההתמכרות היחידה שלא צריך להיגמל ממנה, רק לחזק אותה ולעורר אותה,
ההתמכרות לאלוקים.
ובשביל לחזק אותה אני צריכה לשחרר את האחיזה החזקה בכל האחרות;
בעוגות, במין,באגו מנופח ובדיכאון…
להשתחרר מהעצבות שאופפת אותי, להחזיר מילים מנצחות לייאוש שפוקד אותי,
לקום. לעלות. לנסות שוב.
כי הוא מאמין שאני טובה, הוא מאמין שאני הרבה מעבר, כי הוא רוצה שאהיה שמחה.
אז אני אעזוב את המקלדת עם הרגשה יותר טובה, לא אתבונן במבט שחור על השבוע שהתחיל עכשיו.
ואני מקווה שגם אתם, איפה שלא תהיו- תהיו שמחים. באמת. שמחה אמיתית.