התייאשתי

את בטוחה שאת בסדר?
את צריכה לדבר עם מיכל? או עם מישהו בכללי?
אני תמיד פה אם את צריכה עזרה… שתדעי את זה… (אפילו שאני כמעט בטוחה שחפרתי לך על זה מספיק כדי שזה יכנס לך לראש)
לגבי האוכל, אולי תנסי לאכול דברים שקל יותר לבלוע אותם, אם זו הבעיה שלך…
ממש מקווה שהצלחתי לעזור.
ואם לא… דברי איתי.
אוהבת.

ואוו נוני חמודה שלי איזה פריקה
את בסדר?
תרגישי טוב ואוו את מאוד מדוכאת זה לא טוב
אני מקווה שתחזרי למצבך הכודם ולמה את לא אוכלת ?
נוני עם את צריחה לדבר אני תמיד פה בשבילך
אוהבת שרית

הצטערתי מאד מאד לקרוא את הבעייה הקשה שאת חווה מאחר ואני לא מכירה את מבנה המשפחה שלך אבל בכל זאת אשאל האם ההורים לא יכולים לבוא לעזרתך כדי שלא תחושי כל כך רע כל כך מאויימת עד כדי כך שאת כמעט לא מסוגלת לבלוע – דברי איתם נוני החביבה ♥♥♥

תודה סייס ושרית ♥
סייס- אני חייבת שיחה עם מיכל…אני מתפרקת..
וזה לא ממש קשור באוכל.
אני פשוט לא מצליחה לבלוע, מה שאומר שהפסקתי לקחת ויטמינים (כי חושדים שחזר לי משהו והרי אני לא מסכימה לעשות בדיקת דם אז אני לוקחת מולטי ויטמין.. יש בזה בערך 2000 ויטמינים.)

שרית-מדוכאת? -רק בגלל אבא שלי…
אני לא מפסיקה לחשוב על מה שהוא אמר לי אתמול בלילה…
ואני לא אוכלת כי אני מצליחה לבלוע.
אני שוקלת לבקש מהמחנכת שלי שיהיו אולי פעמיים שאני אצא לאכול בשיעור ראשון… אולי זה יעזור לי טיפה כי לא ישר קמתי.

אבל תודה בכל מקרה ♥

בקי- אין לך מושג כמה התגעגעתי עליך!!
והקטע הוא שרבתי עם אבא שלי.
ולגבי האוכל….הם גם לא ממש יודעים מה לעשות

תקשיבי, בלי להעליב או לבייש אותך כמובן, כי זה ממש לא בושה, את הולכת לפסיכולוג\ית? אני חושבת שבמצבך את צריכה עזרה מקצועית… שלא תפגעי בעצמך יותר מדי ובסוף ייגרם נזק בלתי הפיך… (הכוונה לחתכים, בולמיה\אנורקסיה, ודברים כאלה…)
מקווה שעזרתי …

לא
אבל אני נפגשת עם יועצת בית הספר
ככה שאני ..היא סוג של פסיכולוגית