התהום החשוך
כשאתה לא בטוח מי אתה הכל נראה קשה יותר,
הכל פתאום נראה בלתי אפשרי וחסר פואנטה,
אתה רוצה לאטום את התהום החשוך הזה בלב שלך אז אתה נכנס לדמות,
אתה נכנס לדמות של הנער השמח והקופצני כי ככה אתה מרגיש טוב יותר,
אתה מצליח לחייך וגם אם בסופו של דבר זה הוא לא חיוך אמיתי, לפחות לרגע אחד אתה מרגיש שמח.
כשאתה לא בטוח מי אתה אתה רוצה להסתמך על אנשים אחרים,
אך האנשים האלו כמו כל האנשים מאכזבים אותך ומשאירים אותך לבד, ואז אתה נופל לתהום החשוך שלא נגמר.
כשאתה לא בטוח מי אתה והדבר היחידי שאתה יודע זה מה החלום שלך אתה תעשה הכל כדי להגשים אותו, אבל אתה לא תצליח כי תמיד תרגיש שאתה לא טוב מספיק, או שזה מאוחר מדי כי אתה עמוק בתוך התהום החשוך שבלב שלך.
אני כותב ובוכה,
כי אני מפחד שאני לעולם לא אצא מהתהום החשוך הזה,
כי אני מפחד שאני הולך להישאר כאן לבד,
אני מעולם לא פחדתי מהחושך,
אבל עכשיו אני פוחד.
תגובות (1)
זהו, החלטתי. אני מודיעה עכשיו רשמית: אני אוהבת את הכתיבה שלך.