האתאיסט הנחמד – מה יש אחרי המוות?

התשובה שלך, בכנות מוחלטת, קצת אכזבה אותי, אני אתלה בזה את החוסר יכולת שלי להסביר את עצמי, ואנסה שוב.
האם אתה באמת חושב שכל מה שאני עושה, כלה באכילה, לימודים, מחשב וכו׳ את כל זה אני עושה מתוך מטרה של לעבוד את האלוקים?
אני לא מתכוונת למטרה זמנית, כזו של – ״להצליח במבחן הזה״ או אפילו ״למצוא תרופה למחלה הזאת״ מכיוון שזה לא מטרה ארוכת טווח, זו מטרה שנגמרת בסופו של דבר, וזו, ממש לא המטרה שהתכוונתי אליה.
המטרה שאני מתכוונת אלי היא כזו נחבאת אל הכלים, שמלווה אותי לפחות, בתור דתיה, וכן לפעמים האגו לא כל כך מסכים לעניין, אבל כן, אני עובדת את האל.
וכן, בסופו של דבר – זו מטרתי בחיים.
מה שלך? (שוב, גורי ארנבים ודומיהם לא נחשבים)
לגבי מעמד האישה- הו. אלוהים. כמה פעמים נתקלתי בסוגיה הזאת.
אין לי זמן להסביר באריכות, נסתפק בכך שאני פמיניסטית, אני גאה בכך שאני יהודיה פמיניסטית.
וכן, בזמנים עברו לנשים לא היה מוניטין גבוה ביהדות, אני לא גאה בזה, אך זה היה המצב.
כיום, דברים השתנו, ואני חושבת שחזרנו מבחינה זו למקום מאוד טוב.

אני מאשים את עצמי, בקטע הזה, שלא ניסחתי את עצמי טוב. כנראה שלא הבנתי גם אותך כמו שצריך.
חס וחלילה אני לא אומר שכל המאמינים חושבים רק על אלוהים וזה מה שממלא להם את החיים! חס וחלילה לא!
אמרתי שאני מרחם על מי שאלוהים זה הדבר היחיד שמעניק משמעות לחיים שלהם, כי זה אומר שהחיים שלהם מאוד חסרי תוכן וגיוון. תסכימי איתי שזה יהיה עצוב אם יהיו אנשים שכל מה שהם יעשו זה להתפלל. (אני לא יודע אם יש כאלו, אבל אם יש – רחמים עזים.)
אז בנוגע למטרה שלך – אם את לא מקבלת מטרות שכאלו, אז צר לי – אין לי "מטרות" שכאלו, כי נדמה שההגדרה שלך למטרה היא: "להאמין באלוהים". בטוח שלא הבנתי אותך נכון, אז תסבירי לי מה זו מטרה בשבילך. כלומר, מה זאת מטרה -אמיתית- בשבילך.

ובנוגע לנשים ודת – אני יודע שהמצב השתפר, אבל זה לא מפריע לך שאת צריכה לשבת בנפרד מהגברים? שהתפקיד שלך הוא בעיקר לגדל את הילדים? שאת חייבת ללכת צנוע והגברים לא? שלך אסור ללכת עם מכנסיים קצרות (אפילו עד קצת אחרי הברך) ולגברים מותר?

אני רוצה להביע דעה על השאלות ששאלת את רובי.

לשבת בנפרד מגברים- תלוי איפה אתה גר. אני לא יודעת אם זה רק בירושלים או לא, אבל אני יודעת שזה ממש לא קורה בעיר אצלי.
לגדל ילדים- בנינו, בנות קצת יותר טובות בעניין הזה. אני מכירה אנשים (לא בהכרח אבא שלי) שאם תיתן להם לשמור על הילדים זה הסתכם באסון אחד גדול.
ללכת צנוע- האמת, אני מעדיפה ללבוש חצאית מאשר מכנסיים. מכנס לא מרגיש לי נוח על הגוף (ואני לא מבינה איך לאחרות זה כן אבל הי, נקודת המבט שלי בכל אופן..)
חח ותראה לי גבר אחד שהולך עם חצאית, בבקשה, אני רוצה לראות את זה (זה נשמע כלכך מצחיק ששווה צפייה)

טוב לדעת שהדת היהודית לפחות כבר לא מפלה נשים כמו פעם, ולא כמו שחשבתי. זה משמח :)

ובכן, אני אתחיל בנשיות.
אני אגיד לך את הדברים בצורה הברורה ביותר שיש, ואני מבקשת שתהיה כנה לגמרי בכמה שהדברים האלו היו חדשים לך-
1. בתפילת השחרית יש שורה שמאוד אהובה על אנשים שכמוך, חושבים שהדת היהודית פגעה בנשים. לגבר/ ״ברוך שלא עשני אישה״ והאישה -״ברוך שעשני אישה״.
הו! אלוקים אדירים! איזה חילול הקודש של הנשיות ! איזה שוביניזם!
אז זהו, שלא.
הברכה נאמרת מתוך עיקרון מאוד עיקרי ביהדות, שמתחיל בשאלה למה גברים מצוווים לעשות יותר מצוות מהנשים? מה, הנשים לא יכולות להתקרב לאל?
התשובה ארוכה, אני אקצר.
הגבר והאישה נבראו כל אחד וחסרונותיו, אחד מחסרונות הגבר דורשים קשר צמוד אל ה׳ , תזכורת תמידית לכך שה׳ נמצא, תזכורת קיומיות כמו ציצית, תפילין, שלוש תפילות ביום וכו.
האישה לעומת זאת- מבחינת הקשר שלה עם הקדוש ברוך הוא נמצאת במקום גבוה יותר מהגבר. היא טהורה יותר, וקרובה יותר אל אלוהים.
לכן, האישה מצווה לפחות מצוות מהסיבה הפשוטה- היא לא צריכה בהן.
הגבר – צריך לברך על כך שלא עשה אותו הקבה אישה, כי אין לו את הזכות להתלונן על הזכות שנתנה לו לעבוד את הקבה, גם אם הנשים היו שם לפניו.
2. החצאית. אני רוצה לציין שאורך החצאית שלי הוא בדיוק מאיפה שמתחילה הברך (מלמעלה) ואורך שרוול החולצה הוא רוב האורך בין המרפק לכתף.
אני לא דוגלת בהסתרת הגוף הנשי.
לגבי המכנסיים- לפי דעתי העניין נעשה מתוך הרגל, ואני מכירה דתיות שהולכות עם אותו האורך במכנס, לי אישית, נוח עם חצאית,ואני לא מקנאה במיוחד בגברים.
צניעות- אני אישה. אני חיה בעולם שחיים בו גברים. והינה משהו שאני בטוח יצטער עליו אם איזה משתמש צילומיה תרצה להגיב- רוב הנשים שמתלבשות באופן לא צנוע, משדרות משהו לגברים האחרים.
אני לא אובייקט מיני. ואני לא מעוניינת בדברים מהסוג הזה, לכן אני אתלבש בבגדים שלף ידעתי הולמים את היותי אישה, ולא זונה.
*כל מה שאמרתי בנוגע לצניעות לא קשור בכלל למקרים כמו אונס וכו, אלא למראה חיצוני ורושם בלבד*

בנוגע ל – 1 הכרתי את השורה, ולמען האמת, למדתי בתרבות ישראל על כך שבאישה בינה יתירה, ולכן היא חוגגת בת מצווה בגיל 12 ולא 13. לא ידעתי שהקשר שלה קרוב יותר, ולכן היא לא שמה תפילין, ציצית ומתפללת כל כך הרבה. חידשת לי.
בנוגע ל 2 – כלומר, יש בחירה? נשים דתיות יכולות ללכת עם מכנסיים קצרות? זה מותר בכל הזרמים? אין אפילו זרם אחד שאסור בו? עד כמה שהבנתי יש לפחות זרם אחד שבו זה אסור…

וכן, מצב האנשים שמטרתם המרכזית בחיים היא לימוד תורה , קיום מצוות, דיבור על ערכים מוסריים כמו שלום בית בשם התורה, וכאלו שכל זמנם עוסק בהבנת האלוקים,
הם אנשים נעלים ביותר, שהלוואי, הלוואי שהייתי כמוהם.

לא. לא בכל הזרמים, אישית בזרם שלי כן, זה מקובל.
לצערי העניין עוד לא התפתח בזרמים אחרים, אבל אני לא מאשימה. אני מזכירה לך שהדת היהודית עברה הרבה טלטלות, והקהילות שלה לעיתים פיתחו מין מנגנון ליתר-ביטחון כזה, שהוא – לשנות כמה שפחות.
בכל זאת, את תסתכל על החרדים למשל, תמצא שאצל האברכים (בבקשה לא לפתח דיון בדבר המיסים)

לא. לא בכל הזרמים, אישית בזרם שלי כן, זה מקובל.
לצערי העניין עוד לא התפתח בזרמים אחרים, אבל אני לא מאשימה. אני מזכירה לך שהדת היהודית עברה הרבה טלטלות, והקהילות שלה לעיתים פיתחו מין מנגנון ליתר-ביטחון כזה, שהוא – לשנות כמה שפחות.
בכל זאת, את תסתכל על החרדים למשל, תמצא שאצל האברכים (בבקשה לא לפתח דיון בדבר המיסים)

* אצל האברכים האישה היא זו שמפרנסת את הבית, דואגת לכלכלת הבית, חינוך הילדים מבחינה מוסרית וכו׳.
לא מדובר פה בעובדה פמיניסטית גאה, אבל כן, יש בי גאווה קטנה על העניין.
בעניין לבוש- בגלל הפריצות ששוררת אצל החילונים (אתה חייב להודות) החרדים נוהגים להפעיל את אותו מנגנון הזהירות כדי שדבר זה לא יחדור אליהם, ולכן הלבוש שלהם הוא קיצוני יותר.
מדובר בגישה שאני אישית לא מסכימה איתה, אבל אני מכבדת אותה, מכיוון שבאותה המידה שעל האישה האיסורים קיצוניים יותר, כך גם על הגבר.

טוב, אז שלום לכולם (ידידים וותיקים ואנשים חדשים), אני אינטלקטואל חביב (לשעבר, החלתי חשבון) ויש לי שאלה והצעה לפתיחת דיון.
1. אני תוהה-האם אלוהים מוגבל על ידי חוקים פיזיקליים כלשהם? הרי ביהדות האל אף פעם לא החזיר אדם מהמתים. מה זה אומר עליו?
2. אצלי באופן אישי המדע הוא דת (אני רציני לגמרי-במסגרת בר המצווה שלי הרציתי מול כיתה שלמה על תורת היחסות הפרטית), פשוט כי זה עדיף לי מהחלופה האחרת. גם כי זה לא מתיישב לי בהגיון והכל, אבל בעיקר מסיבה אחת פשוטה (ופה אני ממליץ לכל הדתיים לצרוח שאני ערפד ולכסות את המסך): אני נגעל מאלוהים.
שלא תבין לא נכון, אני בן אדם שמאוד תומך ברעיון שאנחנו יצורים קטנים ועלובים שמתרוצצים להם על כדור הארץ ומלאים בחשיבות עצמית מוגזמת, אבל אני חושב שהרעיון של אלוהים הוא פשוט תוצר של פחדנות אנושית מהרעיון שאנחנו לבד ביקום ושאף אחד לא משגיח עלינו מלמעלה. אני חושב שהדבר היחיד שבשבילו היה צריך אל כלשהו בכלל (וגם על זה כבר יש מחקרים שמאיימים) הוא לשאול "היי, מעניין מה הכפתור האדום הגדול הזה שכתוב עליו 'זהירות, לא ללחוץ. יגרום לנקודת החומר היחידה בריק הזה להתפשט פתאום ליקום' עושה…". אני מצפה בקוצר רוח לדעתך בעניין. ולשאר-אם אתם מתכוונים להרוג אותי, אני ממליץ על עונש מסורתי כגון סקילה או צליבה. תודה רבה על ההקשבה ועל הלינץ' המתוכנן.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.

שוב, אף אחד לא מתכוון להרוג אותך. (אולי חוץ מכמה וואן דירקשניות)
אני, בתור דתייה, לא רוצה להכנס לדיון הזה של ״אתם המצאתם כדי שיהיה לכם נוח יותר״ לא מתוך פחדנות, אלא מהעובדה שהדיון הזה לא ייגמר. בסופו של דבר השאלה היא אם אתה מאמין או לא, אצלי התשובה היא כן, ולכן הדיון הזה מיותר בשבילי.
אני מאמינה באלוהים, אני מאמינה שהוא מקשיב לי, אני מאמינה בעולם הבא, אני מאמינה בערכים שמייצגת התורה, ואני לא מאמינה בזה שהכל קונספירציה שנועדה להפיג את חוסר המשמעות של האדם.

בנוסף,סטיבן, אל תתגאה בידע שאתה לא יודע אותו בוודאות.
אלישע החיה את הבן של שולמית. (שזה אותו הדבר כמו שאלוהים החיה אותו)
וגם, בגמרא התנאים עסקו בתחיית המתים, ואף אמרו על התנאים כי הקטן ביותר בהם (מבחינה רוחנית) ידע להחיות מתים.

חבל, תמיד רציתי להיצלב/להיסקל. זה לא כיף גדול, נכון, אבל האמת שזה יסיים כמה עניינים לא פתורים שלי עם החיים.

היי, אינטלקטואל חביב! אולי נוצר הרושם הלא נכון – אבל אני אתאיסט חבוב. אני לא בעד צליבה או סקילה על הדעות השונות שלך. אני די מסכים איתך, אבל חלקית. אני לא "נגעל" מאלוהים, אלא פשוט לא מסכים איתו. מלבד זה, אני כמוך, למרות שאני לא מאמין שמדע -הוא- דת, למרות שאני מסכים שהדת נוצרה עקב פחד. (סליחה אם פגעתי)
ו – born this way: אני מסכים איתך שהלבוש החילוני אצל בנות -לרוב- הוא דוחה (המכנסונים הקצרים שאפילו החולצה מכסה – זה פשוט דוחה). ובסדר. קיבלתי את הטענה. את צודקת.
ובנוגע לאנשי התורה – אנשים שרק לומדים כל היום תורה, מדברים על ערכים ורוצים להבין את אלוהים – יפה מאוד. אני מאוד בעד לימוד, ואני מאוד בעד ערכים. הבעיה? אני רוצה שהם יצאו החוצה ויישמו. קראת פעם את השיר "Count That Day Lost" של ג'ורג' אליוט? זה בתוכנית של 5 יח"ל ספרות באנלית. שיר מדהים. אני מאמין שאדם שעושה מעשה טוב ראוי ליותר הערכה מאדם שרק קורא בתורה על ערכים טובים ולא מיישם. מי לדעתך ראוי יותר להערכה: אדם שתורם, עושה אבל לא מאמין באלוהים, או אדם שרק קורא בתורה על הערכים האלו, אבל לא מקבל דעות של אחרים ומדבר אליהם רע?
כמובן, אני לא מכליל ואומר שכל מי שלומד תורה הוא אדם רע! חס וחלילה! ממש לא הכוונה שלי! הכוונה שלי היא שלדעתי חשוב יותר להיות אדם טוב מאשר אדם מאמין. המטרה שלי, אם כך, היא לעשות טוב לעולם. להפיץ את האור שיש בתוכי, כמו שיש בכל אחד מאיתנו. ולמה? כי זה מסב לי אושר. לי כי יש לי אלוהים לרצות אותו. זה מה שאני מאמין ההבדל – אם אתה עושה טוב לאחר בשביל עצמך או בשביל לרצות אל. אני מרחם על מי שעושה טוב רק כדי להגיע לגן עדן. זה פתטי בעיני, כי גן עדן לא מגיע לו. אני גם לא מקנא במי שלומד תורה והוא חכם ובקיא בערכים. אני לא רוצה לקנא באף אחד, אבל כן, אני מעריך את כל הדתיים שיודעים להפיק מהתורה את העיקר ולהוציא ממנה את החכמה היהודית הידועה לטובה גם בקרב הציבור החילוני.

תקשיב,
אתה לא מאמין כי יש אלוהים או כוח עליון,
אבל זה כן נראה הגיוני, מאוד האמת.
עכשיו השאלה האמיתית היא:
האם אתה לא מאמין באלוהים, לא משנה אם זה האל הנוצרי או היהודי או המוסלמי או כמה אלים, או שאתה כן מאמין, אבל בכוח עליון?
לדעתי כן יש כוח עליון, אולי לא אלוהים, או אלים, אבל יש משהו, משהו שהתחיל הכח ומשהו שהוא על טבעי, ועם הכוח העליון הזה , באים כוחות מנוגדים,
כמו רוחות או שדים או דיבוקים,
כי אם יש משהו (או כמה משהואים) שכביכול ה׳טובים׳ בטוח שבא איתם יד ביד.
אז אם איבדת אותי השאלה היא:
האם אתה לא מאמין באלוהים , אך כן חושב שיש כוח עליון?

born this way – אני מאוד אוהב את דרך החשיבה שלך, ואני מאוד מעריך אותך, אבל כשאת מזכירה סיפורים מהתנ"ך – זה גורם לאתאיסטים לא להאמין בהם מראש. אם רשום בתנ"ך, אתאיסט ממוצע (אני חושב, לפחות) יראה את זה כ"מכור".
תחשבי על זה: זה רשום בספר שמהלל את ה', ומה אם זה שקרי? אנחנו לא מאמינים בתנ"ך כמוך. אני מקווה שאת מבינה שזה לא נועד לזלזל בתנ"ך, אלא להבהיר לך שאנחנו מסתכלים על התנ"ך ורואים דברים שונים. וזה אגב, היופי בו.

אז ככה, כדי להיות שיא ההוגן איתך, אני אפרסם בהמשך תשובה מלאה וארוכה יותר (את לא היחידה ששאלה את זה), אבל אני אענה לך בקצרה: לא. אני לא מאמין בישות על טבעית בעלת כוח עליון על פנינו. אני אסביר במה אני -כן- מאמין שיחשב ל"על טבעי".

ובנוגע ל"מרוגז קלות" – אני אוהב את סגנון ההתבטאות שלך. P:

ואגב, זה בדיוק אומר שהוא לא החיה אותם. הרי היו מקרים של בעלי אוב בתורה, אבל אלוהים מעולם לא החיה במפורש אדם. את לא יכולה להעיף כדור לגובה של, נאמר, חמישים מטרים אבל אם תתני אותו לאדם שנמצא על הירח הוא יוכל. זה רק רעיון שאלוהים מוגבל באיזה אופן, אבל האמת היא שהסיבות היחידות שאני באופן אישי צריך את אלוהים הן האחת שמצוינת לעיל והשניה היא שהוא מקור מצוין לדיונים משכילים. אם מישהו הגיב בזמן הזה אני מתנצל, אני פשוט לא מסונכרן. מערכת תגובות גרועה.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.

אוה, ואגב רשמת בטעות "התאיסט הנחמד" בכותרת. כדי שתשנה.

אינטלקטואל חביב ואתאיסט נחמד, איזה צמד חמד.

סלילה שיצאתי לא קשורה XD
פשוט כשהדיון התחיל הייתי בקופת חולים ולא יכולתי להשתתף …
ואז עברו כבר שעתיים והמשכת לנושאים אחרים.. סורי XD

סליחה*

אני מבינה לחלוטין את מה שאתה אומר, ואני נבוכה ונכלמת בנוגע למצב שנקלענו אליו היום.
לפני כמה זמן קראתי כתבת על כת סדיסטית שהייתה לא מזמן,(הכת כמובן הכלילה את עצמה בדת היהודית) והתחשק לי לבכות.
התורה לא דוגלת באנשים שלא מיישמים את מה שכתוב בה, לא דווקא במצוות בין אדם לה׳ כמו לברך על האוכל, אלא בעיקר מצוות ערכיות ומוסריות- בין אדם לחברו.
תוכל לראות את זה ביום כיפור שבו העוונות ביו אדם למקום (ה׳) נסלחות, בעוד מצוות בין אדם לחברו דורשות בקשת סליחה וכו׳.
יש גם מושג שנקרא ״נבל ברשות התורה״ ושם מדובר על אדם שבעקרון ׳מקיים׳ את המצוות אך נוהג ברוח שלא תואמת לזו של התורה, לכן הוא נקרא נבל.
התשובה שלי לאותם אנשים ׳דתיים׳ שלא מיישמים ערכים מוסריים שכתובים בתורה אל בחוץ היא כזו-
אם אני אלבש את הגלימה הנכונה ואנהוג לפי כמה כללים פשוטים, זה לא יהפוך אותי ליהודיה מקיימת מצוות, זה תחפושת, זה ממש לא מה שמתכוונת היהדות.
יש דברים עמוקים מזה המתייחסים למוסר, הוגנות, כבוד וכו׳.
אסיים במשפט ידוע ״דרך ארץ קדמה לתורה״ . זו דרך החיים של יהודי אמיתי.
ולגבי הקטע של האתאיסטים והתנך, אדם כזה הוא לא פתוח בדעה שלו, ולכן גם לא מתאים לי לנהל איתו דיון.

תודה על התיקון. שגיאת הקלדה, אני מניח.

אם כבר חושבים, בעניין השאלה שלך (בתה-של-בסתת), אני יכול להגיד לך בלי שום ספק שאם (עם דגש על 'אם') יש כוח עליון טוב אז יש כוח עליון רע. למה? הכי בסיסי ופשוט. חוק האינטראקציה. לכל כוח ביקום יש כוח שווה ומנוגד לו.

ל – born this way: את צודקת, ברור, אבל מצד שני, את לא יכולה לבסס טיעונים שלך שמסתמכים על משהו לא מוסכם. זה כמו שאני אגיד:"בהארי פוטר כתוב שיש קוסמים, אז זה נכון, ואם את לא מקבלת את זה – זה בגלל שאת אטומה."
זה לא הגיוני, נכון?

אויש נו באמת סטיבן, טענה גרועה.
כאשר אדם עושה דבר בלתי טבעי בתנך, זה כמעט ברור שאלוהים עומד מאחורי המעשה.
ואם אתה מתייחס לאזכורים מהתנך כמו שאור אמר, אני מבקשת ממך לחשוב בצורה פתוחה ולא מקובעת כל כך, אתה לא שונה מחרדים כרגע.

הממממ. טענה טובה.
אבל אני לא אומרת שאתם צריכים להאמין בדברים מסויימים רק כי הם קיימים בתנך, את זה רק אני עושה.
בטענות שאני משתמשת בהם בתנך, אני נעזרת בו כדי להוכיח דברים קיימים.

אני באה מבית דתי, ואני עצמי דתיה.
אני שומרת שבת, אבל אני לובשת ג׳ינסים וחולצות פתוחות (לא יותר מדי)
אני אוהבת בגדים קצרים, ואני יודעת שבעתיד אני גם אהיה חילוניה.
מה שמדאיג אותי זה,האם בעתיד, זה ישפיע על האמונה שלי?
כיום, כשאני צריכה משו, אני נזכרת באלוהים.
בתפילות בבוקר בבית ספרי, אני בכלל לא מתפללת.
אבל ביום שאני צריכה משו אני כן מתפללת ומבקשת.
בזמן האחרון, אני מפקפקת באמונה שלי באלוהים, הרבה.
יש רגעים אפילו שאני לא מאמינה שיש אותו.
אבל במשפחה שלי  כולם מאמינים.
וזה מדאיג אותי.
אם אני *חושבת* שיש אלוהים.
או אם אני *יודעת* שיש אלוהים.

אתה, האמנת פעם באלוהים?
או שיום אחד פשוט הבנת שאתה לא מאמין?
אם קרה מצב כזה, שנולדת מאמין, והפסקת באיזשהו שלב בחיים שלך, מהם הסימנים שהביאו אותך להיות אתאיסט?

למה? הרי אפשר תמיד לשחק במשחקים הללו, ואם היא רוצה להתווכח על המקרא היא מוזמנת. הרי תמיד אפשר להשתמש בציטוטים מדויקים מהארי פוטר, כגון "כתוב על הכריכה שזה ספר פנטזיה". העניין הוא שמשום מה עכשיו רובי מתעלמת מהמענה שלי (אם כבר הגבת, אני שמח), וזו גישה די מעצבנת. בנוסף, גם אני אוהב את הכתיבה שלך.

אך יכול להיות שהתנ"ך הוא ערבוב אגדות ומיתוסים של אנשים, (דבר שחשבתי עליו הרבה) שמעולם לא קרו. זו דעתי בעניין. בעניין האלים, אני מסכימה עם סטיבן-כיסא-גלגלים. (כי זה כיף כיסא גלגלים. לא זה לא)אך אני פתוחה לטיעונים, הצעות, הערות או הארות על כך.
סליחה על הקטע המאוד-מקוצר אני לא טובה בדיונים.

(אופס, לא חשוב. אי סנכרון.)
אגב, גם אם אלוהים עמד מאחורי זה, די ברור שהוא השתמש באדם רק ככלי תיעול. גם אם האדם השני עומד על הירח, זה עדיין הכדור שלך.

ובנוסף, אם את רוצה להשתמש בכינוי המלא זה מר-כיסא-גלגלים-קול-מתכת. לאן נעלמה ההקפדה.

תנ"ך בעייני? ספר היסטוריה שסופר מנקודת המבט הלא נכונה. אני לא מייחס את כל המקרים לאלוהים, אלא לדברים אחרים.
המבול? קרה. למה? כי ירד גשם. סיבות מטארולוגיות. אני לא רוצה לחפור על זה, אבל אני לא מאמין שזה עונש מאלוהים.
זה ההבדל בין איך אתאיסט קורא את זה לבין דתי.

ולששש… זה סוד:
כן, פעם האמנתי. הפסקתי שהבנתי שזה לא מה שאני מאמין בו בלב שלם. לא הרגשתי שלם עם ההחלטה שלי. זה היה ממש מעט זמן (פחות מחודש, נדמה לי).
אם את לא שלמה עם ההחלטה שלך, פשוט תנסי לא להאמין לזמן מה ולראות אם את מרגישה בזה נוח. כלומר – תעשי מה שאת רוצה בלי לקשר לאלוהים ובלי להתפלל אליו. זאת הדרך היחידה לדעת אם את שלמה איתו או לא.

מר-כיסא-גלגלים-קול-מתכת-ומוח-גדול, לא?

סטיבן! גש מהר לרשימת הסיפורים האחרונים! זאת פקודה ישירה!

גם כן תכונה, אבל תלוי אם אתה מדבר עלי או עליו. כי אצלו הוא גדול אבל אצלי הוא קטן יחסית ופעיל בצורה מוגזמת. אבל תודה רבה (?).

ההפקדה עופפה לה הרחק. אני מסכימה עם אור, זה בערך מה שניסיתי (ולא הצלחתי) להביע בקטע-המאוד-קצר שכתבתי לפני מספר דקות.

אוי אוי אוי אור.
השיעור הראשון שלי בתנ״ך בתיכון היה – מדוע ולמה אין סיכוי שהתנ״ך הוא ספר היסטוריה?
וסטיבן- אני לא התעלמתי ממך ! אתה בכלל לא הגבתי לטענות שלי !

אני מצטער, אי סנכרון.

ואגב, אני רואה ששינית את הכותרת. מצוין.

ברור ששיניתי. אני לא רוצה שהכותרת תטעה.

וborn this way – בסדר… אני מניח שאין יותר טענות, נכון?

כן, אני מניחה שאתה צודק.
ואתה יכול לקרוא לי רובי(:

העורכים מחקו את הפארודיה שלי על הבחירת סיפורים עורכים.
אני לא יודעת אם להפגע או לצחוק

תשאלי בצור קשר מי לעזאזל הם חושבים שהם ולמה לכל הרוחות הם מרשים לעצמם לגעת בסיפור שלך (הזוי ככל שיהיה) ולא בסיפורי וואן דיירקשן עלובים ברמתם בעלי תוכן מיני.

אני שוקלת ברצינות לעשות זאת, עד כמה שהסיפור היה מטומטם, לפחות היה לו מסר הפגנתי מסויים.

טוב, על פי החוק מותר לך להביע את דעתך אם היא לא פוגענית. זו לא הייתה דעה פוגענית או הבעה פוגענית, אז תגידי להם שיעופו לעזאזל. ובאותה הזדמנות תגידי להם ששכרת את שירותיו של מתנקש מוכשר (יש לי איזה נסיון, וכטובה אני אעשה את זה בשבילך חינם).

אתה מתנקש?!
כמה נהדר!!
אני בדיוק צריכה את שירותיך..
כמה פוטרהאדס שאני מכירה (חברות טובות שלי ככל שיהיו…) לכלכו על סלית׳רין,
תוכל להגניב להם נחש למיטה?

אז ככה: אני מניח שהם מחקו את זה בעיקר בגלל שזה היה קצר וחסר תוכן (עד כמה שהבנתי, לא הספקתי לקרוא.)
הם מוחקים כל דבר קצר או ספאם. יכול להיות שהם ראו את זה בתור ספאם.
ואני מסכים איתך לגמרי שהרמה של "בחירת העורכים" החטיאה את המטרה שלה, וכיום כל סיפור "מרגש" נכנס לשם.

טוב, תראי, להגניב נחש למיטה זו דרך מסורתית בשביל סלית'רין אבל לא מאוד יעילה. אם כבר תהרגי אותם בעצמך באבדה-קדברה. יש לי כמה שיטות מועדפות, והן כאלו:
1. החדרת חומר ראדיואקטיבי למשקה. יעיל, מהיר ולא מתגלה בנתיחה שלאחר המוות.
2. הכנסת אפו של הקורבן אל מוחו באמצעות מכה עם שורש כף היד. המוות פחות מהיר ודי ברור מה קרה, אבל זה מוות בייסורים. לא רע יחסית.
3. זריקת מים מזוקקים אל העורק הראשי של הקורבן. קל להשיג, מוות בייסורים ולדם של הקורבן לא יהיה צבע. אדיר.
אבל בכל אופן, על כמה אנחנו מדברים?

4. אפשר גם לירות לאדם בקיבה, מה שייתן לו בערך 20 דקות לגסוס.
סכנה- הוא יכול להעביר סודות מסויימים הלאה.
אבל- אם זה מה שאתם רוצים שהוא יעשה, שיטה מצויינת. (אל תשכחו להרוג את שאר השותפים)
5. בכללי, לכל רוצח שכיר אני ממליצה לקרוא את טריולוגיית המילניום. לא לבעלי לב חלש.

וסטיבן, האם כדאי לי לדעת מהו אותו הניסיון שלך ברצח?

לא. ממש לא. מה שכן, הידע שלי כולל שנים של אימונים באומנויות לחימה שונות, ידע נרחב בנשק קר ודרכי רצח מחוכמות אחרות.

הממממ.
ובכן, אני עדיין עיקשת וממליצה לך לקרוא את טרילוגיית המילניום.
בנוסף- אם איי פעם תצטרך עזרה, אני חובבת ספרי מתח ולכן דרכי הריגה שונות ומשונות נמצאות במוחי.

האם יש כאן מישהו שלפחות שמע על טריולוגיית המילניום? או על צופן ד ? אני מאוכזבת חברה.

אולי זו דרך לא יעילה, אך כרגע, אין לי כוונות הרג, אלא רק הפחדה.
שתיהן פוחדות פחד מוות מנחשים אז כנראה ימותו מהתקף לב, והאמת שאז המוות יראה כנסיבה טבעית ^~^ מה שלא ישאיר עקבות D:

טוב, אז יהיה די קל להשיג נחש (אפילו לא ארסי) באיזו חנות חיות. מה שכן, לא סביר שהן ימותו רק מהתקף לב (אף אחד לא מפחד מנחשים עד כדי כך), ואז חומר ראדיואקטיבי יהיה שימושי.

מה שכן, אני חושב שקצת הלכנו לאיבוד בנושא. לאן נעלם הדיון המעמיק באלוהים ובדת?

הוא לא נעלם. אני ואור הסכמנו שנקפיא אותו, כי נראה שלכל טענה שלו יש מענה מבוסס שלי , מה שדיי מפריע להתווכח..

תקשיב, אני יהודית חילונית שומרת כשר. אני לא שומרת שבת, לובשת גופיות ומכנסיים קצרים…. כל מה שחילוני אמור להיות. המשפחה שלי לא שומרת כשר (חוץ מאחותי, ששומרת כשר חלקית), ואני החלטתי לשמור על דעת עצמי. על ההכרזה לבחירה עצמאית וחופש דת אני מצדיעה לך. עכשיו, אני מאמינה בחיים שאחרי המוות. אני מאמינה בגן עדן שמשלב גן עדן יווני ומצרי. אני מאמינה בשדות הענישה, ובשדות אספודל, ואני מאמינה ששופטים אותך לאחר מותך. אני מאמינה שאלוהים פועל כמו שעון – וזה משהו שאולי הוזכר כאן ואולי לא, אני לא בטוחה – ברא את העולם, וחוץ מכמה כיוונים קטנים הוא לא נוגע בו. אני מאמינה בגלגול נשמות, רק שאני מאמינה באחד אינסופי (לא כזה שאחרי כמה זמן אתה חייב להישאר במקום אחד – אלא שכל פעם, אם היית ילד טוב, אתה ראשי לבחור לחיות מחדש). אני מאמינה גם במדע, בהיסטוריה, ובכל הדברים שהוכחו. אני בן אדם מאוד מעורב מבחינה דתית…
ועכשיו, לאחר כל ההקדמות המיותרות, השאלה: למה למצוא הוכחות מהתנ"ך שהיא השתמשה במתמטיקה, שאלוהים מדבר מתמטיקה וכל זה, רק בשביל להגיד אחרי זה שאתה לא מאמין באלוהים (כלשהו)?

מה שכן, זה כל הכיף! זה כמו הפינג-פונג של גאוני הדור. ואל מיכאל, אני לא בטוח שיש לי את הסמכות לענות על השאלה אבל אני עדיין לא מבין אותה.

מיכאל חביבי (אני באמת לא יודעת מאיפה זה צץ, תצטרכו להתרגל)
זה רק מראה שלא קראת את הסיפורים של אור-
מכיוון שבכל פרק שבו הוא מזכיר את נוכחותו של אלוהים (וגם בהקדמה) הוא מדגיש שאם היה אלוהים הוא היה מדבר מתמטיקה.
בקיצור חבוב (זה נהיה יותר ויותר גרוע !) לך תקרא את ההקדמה של הסדרה הזאת, ותבין הכל.

נראה לי שקוראים *לה* מיכל.
(תקנו אותי אם אני טועה)