השתנתי? (הכל אמתי).

השתנתי?
באמת שאני לא יודעת. למה?
כי נעלם לי כל מה שהיה לי, כל מה שרציתי, כל מה שחשבתי…
ומה היה לך?
מה היה לי? היה לי חיוך גדול על השפתיים, עיניים בורקות וילדות מאושרת. היו לי הבזקים של מה אני אהיה בעתיד, היו לי חברים אמתיים, היו לי פנטזיות והשראות, ועדיין הייתה לי תקווה.
ולאן התקווה הלכה?
אני לא יודעת. למקום שבו הילדות נעלמת. היא פשוט עזבה אותי, בוכה בפינה נסתרת.
ומה עם החברים?
אני כבר לא יודעת מי מהם אמתי. הוא או היא? ואולי זו בכלל היא?! אחד מהם לוקח אותי לשם, המוח שלי לצד. והלב שלי לשמיים. אני כבר לא יודעת.
ולמה הלב לוקח אותך לשמיים?
אני לא יודעת. אני כבר לא מאמינה באהבה, אז זו כנראה מטאפורה.
כנראה. עכשיו ספרי לי למה? לאן הכל הלך ואיך?
פשוט התבגרתי, ותקוותי איתי. אני כבר לא אני. אני מניחה שהשתנתי. עזרי לי לגלות למה. אני כבר לא חולמת חלומות מתוקים. אף פעם לא חלמתי, את יודעת. חלמתי רק סיוטים. זה אומר משהו שעכשיו גם הפסקתי לחלום? או לפחות לזכור?
אני לא יודעת, באמת.
למה את לא יודעת?
כי הלכתי עם הילדות שלך.
אז למה הלכת?
כי הייתי צריכה.
אבל עכשיו אין לי כלום. לפחות עני לי על השאלה.
טוב, כן, אני מניחה שהשתנת. כשאני הלכתי יחד עם הידידות והתמימות- התאומות המתוקות- נעלמו גם כל השאר. כנראה שגם התקוות. הם הלכו אחרינו שלוות יד- ביד. תנסי להפנים, למרות שאת צעירה מדי.
אז זהו זה, השתנתי, התבגרתי סופית?
כן, כנראה שזה הכל. כמו שאת אהבת פעם תמיד. קצת מהרבה. כנראה שאין לך עוד למה לקוות.
טוב, אני מניחה. אז זו פשוט אני. בהייה בגוף גשמי.
כן, כנראה שזה הכל, ושיהיה לך המשך יום טוב!