הרעבה עצמית
טוב אז אני מרעיבה את עצמי מתוצאה של דיכאון.וכן אני יודעת שאני אהיה אנורקסית או בולמית אבל הדיכאון הוציא ממני כל חשק לעשות דברים גם לאכול.אני ככה כבר יומיים ואי אפשר לעצור אותי.אני בדרך באמצע התהליך.כבר הורדתי במשקל ואל תגידו לי לא לעשות את זה כי פשוט אין לי חשק לדברים האלה.וכל זה תודות ל״חברה הנפלאה״ שלי שתקעה לי סכין בגב פעם אחרי פעם אחרי פעם אז שרפתי את הקש איתה ועכשיו אין לי חש לעשות כלום גם דברים שאני צריכה כמו לאכול.אני בקושי מכניסה דברים לפה היום מהסלט שלי אכלתי חלק ממש קטן מהירקות מהסנדוויץ׳ רק את חתיכות הבוטנים של החמאה ובננה ובתפוח לא נגעתי כשחזרתי הביתה הייתי ליד חדר האשפה פתחתי אותו וזרקתי הכל פנימה בשביל שזה יראה כאילו אכלתי הכל.אני פשוט לא מסוגלת להכניס גרגיר לפה שלי.אז זהו סיימתי goodbye food
תגובות (17)
גם אני מרעיבה את עצמי לפעמיים
בעיקר כשאני כועסת, אני מפנה את הכעס כלפי ומ ענישה את עצמי
לרוב זה לא לאכול
לא משנה עד בכמה אני כווית
פשוט לא לאכול
אני ממש מקווה שזה יעבור לך בקרוב 3>
לא נראלי
את שוקעת בו.
בדיכאון.
גם אני שקעתי בו, זה לא עשה לי טוב.
באיזה שהו שלב מתחילים להתרגל אליו
לעשות. מה שהוא אומר
זה יגמר מתי שהוא
אפילו יש מקום שבו נהנים ממנו
מכל תשומת הלב.. אבל מתי שהוא זה ייעלם
את תחייכי שוב 3>
אחרי הסכין שתקעו לי בגב?סיכויים קלושים
הסיכוי גדול יותר ממה שאת יכולה לדמיין
לי תקעו סכין בגב, ועוד איזו סכין!
חרב עם רעל
הלב שלי נשבר
וכאן זה לא צחוק
והנה! אני שוב מחייכת!!
אבל הילדה שקשורה לזה היתה כמו אחות בשביליייי
ובשבילי לא?!
הייתי לי אחות, מוזהרים, buff, וכמובן שעדיין…בת דודה
מוזה *
BFF *
סיפרת לי אוף הייתי עיוורת ויצאתי עם דיכאון :(
אל תקחי את זה בדיכאון
תראי עם איך שהוא את יכולה לשתף את ההורים או משהו
תמצאי לך חברה חדשה
מישהי שאת יודעת שאת יכולה לסמוך עליה בעניים עצומות.
ואני מבקשת, תאכלי מחר בבצפר את הסנדוויץ'! 3>
אין לי למה חשק לחיים אין לי!וחרות טובות בגיל הזה זה נדיר כולם מגעילות חארות דו פרצופיות שחושבות רק על עצמן!!!
תאמיני לי שלא
פשוט קשה למצוא אותן כי הן מתחבאות.
ואל תאמרי זאת.
יש עוד תקווה את יודעת
צלמי את הגוף שלך תני אץ התמונה למישהו שישווה אותך עם בנות אחרות ותשאלי אותה איך אני ביחס לאחרות ואז תעשי מה בראש…
תרעו לי הרבה מאוד סכינים בגב אז איבדתי את התקווה
זואי חמודה שלי מקסימה שלי
את ילדה מיוחדת אני מאוד אוהבת אותך אל תפגעי בעצמך כי את ילדה חכמה את מבינה טוב מאוד למה אני מתקוונת
חשוב לי שתלמדי טוב ושתאוכלי את צריחה לאהוב את עצמך אל תיתבישי במה שיש לך
את יודעת יש בנות שהם מאוד רזות והם אומרות שהם רוצות להיות כמו שאת
כי תאמת עם את שמנה או רזה זה לא משנה את ילדה מיוחדת
אל תשבי את עצמך לבנות אחרות כי את אחרת את שונה את מיוחדת את מבינה
אני מציע לך לאכול הכול הבל עם את מרגישה שאת שמנה
אז פשוט אל תוכלי דברים משמינים עם את מריחה עזרה בזה אני השמח לעזור
ותאוכל זה לא טוב להריב את עצמך תאמיני לי שזה לא טוב
אוהבת שרית
אמא שלי הכריחה אותי לאכול ארוחת בוקר :'(
אני לא באמת יודעת מה עובר עלייך. כל עצה שלי תהיה מיותרת, כי זה המקרה האינדיבידואלי שלך. למרות זאת, עד כמה שזה פאתטי, תכריחי את עצמך לאכול ותמצאי פעילות כלשהי, שתסיח את דעתך.
בחופש הגדול הייתי במחנה קיץ בצופים והקאתי ביום השלישי שלו, ולמרות שהבחילה הנוראית עברה אחרי שלוש שעות בערך, הייתי ממורמרת לכל שאר המחנה. לא רציתי לאכול, אבל הכרחתי את עצמי. לאט לאט מצאתי עוד דברים לעשות שלא דורשים מאמץ גופני גדול (כי לכל אורך המחנה הייתי חלשה ומדי פעם הייתה לי בחילה), והתעסקתי בפעילויות שאני אוהבת (כפיתות, לדבר עם חברות שלי…).