הקופסה שלא נקראה לעולם

סגורה בטוח מקום חשוך ולא מעבר אני עוצמת את עיני ושוב חולמת , ובראשי שוב אותה תמונה , אני פותחת אומרת לעצמי שזה רק חלום , וזה שוב עיני נעצמות להם וככה אני ורק אני יושבת ולבד כותבת ונזכרת בהכול , 
הסתכלתי על עצמי שוב ושוב , מכול צעד בחנתי , אך את עצמי לא הבנתי , עשיתי טעות , שטות , והיום אני מצטערת , היום אני יודעת שאני אחרת , שוב אותה תחושה כאילו אני נעלמת בטוח מקום חשוך ללא שום מוצא , ליפעמים אני מתכסה , רוצה לנעול את עצמי בטוח קופסה, אך אני סגורה , לעולם לא נפתחתי לאף אחד , תמיד הייתי סגורה בטוח עצמי, אף פעם לא סיפרתי לאף אחד את אשר היושב על ליבי , השנים חולפים ואיתם גם הימים, ככה בעצם גם האדם , הכול פה בעולם בעצם רק זמן מסוים, אבל אולי באיזה שהוא מקום , אולי השתנתי פיתום , אני לא זוכרת את עצמי פעם ככה נהייתי רגישה כול כל שמכול צעקה קטנה אני בורחת ובוכה על הקר, מיום ליום אני יותר סגורה אך אף אחד לא מבחין בזה , כי אני תמיד צוחקת, וזאת בעצם הקופסה שמעולם לא נקראה אף אחד לא פתח אותה מעולם 
מאז שהייתי כזאת קטנה , 
**************
יום של גשם אני סגורה בטוח החדר 
חושבת על הכול על ימים מאושרים ימים יפים הגשם מטפטף על חלוני , 
טיפות הגשם שותפות את שאני ,
מביטה לבעד החלון הכול שקט בחוץ ורק טיפות הגשם נוטפים , 
ומתקתקים , יושבת פותחת את יומני וכותבת בו מעת על חיי מעת על כול מכשולי , מנסה מחדש אבל זה לא קל , 
צמרמורת חלה בגופי , 
הכול יכול לקרות זה משפט אפשרי לא , 
וגם כשאני בחשכה בטוח חושך מוחלת אני יודעת שתמיד יש מישהו ששומע שומר עלי והוא יודע שאני רוצה יותר 
להעלם בטוח החשכה ככה 
לא לדעת , 
ככה לא להגיד גם לא מילה , 
שהחושך מתמלאה אז הוא ממלאה את מחסום חיי , וכשדלת אחת נסגרת 
השניה כבר ממהרת , 
אז נעלמה לי התקווה ,מפחדת מהחשכה , דלת שלא נפתחת לחיי היא 
לא עורכת , 
חיים עוברים ככה עם השנים 
כולם בעצם עוד חיים , 
ככה זה החיים הם כמו רכבת , שעוברת וחולפת כול כך מהר , 
גם לרגע אחד שהכול חשוך ולא מאור בכלל , או לרגע שהכול מרגיש כאילו זה נצח אך זה לא באמת ככה , 
*******
ככה שעוברים דברים בעצם לומדים בחיים איזה דברים טובים ואיזה לא , החיים שלנו ה׳ נתן לנו אותם במתנה הוא נתן לנו דבר גדול דבר נפלאה , 
לעולם אל תחשבו גם עם רע לכם גם עם עשיתם טעות אל תחשבו לסגור בפניכם , בפני עצמיכם את הדלת כי בעצם חיים רק פעם אחת , אולי נכון עכשיו לא טוב אבל זה יעבור , כי זה בא ואז הולך , זה לא נישאר לעד , החיים שלנו אולי כמו ספר אך הם לא באמת סיפורי הגדות 
תאמינו לי שעם כול אחד היה באמת חושב על הכול בעולם ולא רק על עצמו אז הכול היום היה אחרת , 
הזכיר לי סיפור ישן לדוגמא עם הרבה מוסר והבנה *********
מספרים שאדם זקן אחד חיפש אנשים הייתה לו שאלה ביד אך אף אחד לא ענה עליה כבמבוקש , הוא לקח עט ודף בידו הדף הלבן היה חלק שום דבר רע לא היה בו אך רק נקודה שחורה קטנה בעמצה הפריעה לכולם , שאל האדם אדון אחד 
״ סלח לי בבקשה העם אני יכול לשאול אותך שאלה ?!״ , שאל האדון הזקן 
״ כן בטח, במה אני יכול לעזור ?!״, השיב האדון הצעיר , 
״ תענה לי על דבר אחד מה אתה רואה פה בדף?״ 
״ אני רואה נקודה שחורה ״ ענה האיש כמו כולם ככה כולם ענו לו עוד אף אחד לא הסתכל על מה שיש מסביבו , 
אך הזקן אמר לא אני יודע מה יש פה 
*******
כולם הסתכלו על הנקודה , בעצם הנקודה זה אנחנו הנקודה זה בני האדם 
והדף הלבן זה העולם , כולם הסתכלו רק על הנקודה אז אמר החכם לכולם אחפת אך ורק מעצמם העם מישהו פעם הסתכל מה לשני יש מה לשני חסר ?! 
אך לא כולם הסתכלו על דבר אחד על הנקודה ( על עצמם)
אז בעצם ככה זה אנחנו פה בעולם שום דבר אינו מושלם אך עם אדם יחייך קצת ויכניס שמחה לחיים שלו אז הכול יהיה בסדר , כי בעצם הכול יכול לקרות שום דבר לא קבוע , העולם רגוע , אבל תמיד בכול מקום בכול מצב יש מישהו ששומע , שהוא שומר עלי והוא יודע שאני לא הותר , אז אולי באמת החיים הם בעצם קופסה אישית שאף אחד לא פותח אותה , וזה הלב שלנו של כול אחד ואחת מיתנו , 
זאת בעצם הקופסה שלא ניקראה לעולם!!!