הקדמה פרק ראשון

הרכב עצר בחריקה קטנה על הגשר, שחר יצא מהרכב וניגש אל אחוריו פותח את מכסה המטען של המכונית ומוציא לאט את המזוודות ומניח על המדרכה ליד מרכיב את הקלנועית , מהרכב יוצאות הבנות שחיוך ענק פרוש על פניהם, אני יוצאת לאט מהרכב אחת הבנות מביאה אליי את הקלנועית, עושה שוב ספירה אחרונה .. מזוודות יש, דרכונים.. יש ויזות לארה"ב… יש הבנות מאושרות עד הגג, מחבקות בחוזקה את אביהן ונפרדות.. רוצות להיכנס לאולם הנוסעים, הבת הגדולה ניגשת אליי נותנת חיבוק חזק ונכנסת חזרה לרכב, שחר מביט בי חיבוק נשיקה.. מילים אחרונות של פרידה, אל תשכחי עוד כחודש נפגשים כאן, אבוא לאסוף אותכן.. ונעלם לתוך הרכב ונוסע חזרה לביתנו הקט.
אינני מתעכבת ובמרדף אחרי הבנות.. נכנסת לאולם הנוסעים.. אנחנו מתרגשות מאוד , נפגשות עם בת הדודה האהובה ועם האחות והאחיין, הטיול תוכנן במשך כמעט שנה, טיול הבת/בר מצווה .. עומד לצאת לדרכו, הכל נראה כל כך נהדר יפה ומיוחד מתוכנן עד לפרט האחרון, 3 וחצי שבועות של שכרון חושים מטורף.. 6 אנשים קרובים בטירוף… משפחה , מאושרת מאוד עומדת לחגוג את החגים במסע שאמור לא להישכח.. זאת הולכת להיות חוויה של פעם בחיים … ההתרגשות בשיאה, אכן זאת עומדת להיות חוויה של פעם בחיים, חוויה שלעולם לא שוכחים, חוויה שמשנה את החיים, אך לא מסוג החוויות שאנחנו רוצים ומקווים, זאת לא אותה חוויה שיוצאים לחופשה ומתכננים, החוויה הזאת שינתה לכולנו את החיים.
8-9-2010 אנחנו ממריאים , לקראת הצהרים במיאמי נוחתים, אוספים את הרכב השכור , כולנו בעננים, אנחנו הערב חוגגים את ראש השנה עם המשפחה המצומצמת במיאמי הרחוקה אבל הכל נעשה באהבה ובהסכמה.
בינתיים בישראל הקטנה ביישוב קטן בו הבית ממוקם, שחר והבת הגדולה מתארגנים לצאת לארוחת ערב ראש השנה אצל משפחה של החבר הטוב ביותר שלו, לא לפני ששחר ערך קניות וכמו שהכיר את בתו בכורתו רכש בעבורה סטייקים טעימים של אל גאוצ'יו ועוד כמה מטעמים, יש לו חודש שלם לפניו רק הוא והיא … התכנון שלו לפנק אותה רק כמו שאב אוהב ומדהים בכל הימים הבאים.
ועכשיו שכולם מבינים.. נקפוץ לתחילת הסיפור שמתחיל לאחר 3 ימים.