הפרידה ממנו
הסתכלתי עליו,
מבטי נסוך בכאב.
בכאב שלי,
בכאב שלו,
בכאב שלנו.
ידעתי שהרגע הזה יבוא,
שהוא ילך,
ידעתי שהוא לא יהיה איתי לתמיד,
שמגעו הרך לא ילווה אותי
לכל מקום, לכל דרך שאלך,
ידעתי שהעובדה שהוא בכלל פה,
איתי,
היא נס.
כי לקח לו בדיוק 3 חודשים ו19 ימים להגיע אליי.
3 חודשים ו19 ימים שהדבר היחיד שחשבתי עליו,
זה הוא.
הוא אולי לא מושלם,
והוא עושה מדי פעם טעויות,
ואולי הוא פוגע בי בלי לשים לב,
ולפעמים הוא כל כך אדיש,
וקריר,
ו….
ופשוט הוא.
אבל…
הוא שלי.
וזה מה שחשוב.
הוא מושלם בשבילי,
לא בשביל אף אחד אחר.
ועכשיו…
הוא הולך.
והלב שלי הולך יחד איתו.
תגובות (9)
זה בנוגע למשהו שאני חושבת? :(
אני מצטערת… :( אם תרצי תתחברי למייל שנדבר (אבל רק אם את רוצה, את לא חייבת)
והייתי מעדיפה שלא תייחסי חשיבות למכתב ששלחתי לך
תרגישי יותר טוב אני מבטיחה לך! לא משנה אם זה מה שאני חושבת או משהו אחר.
:)
אני ממליץ לקרוא את הסיפורים שלי מהראשון לאחרון אולי זה יעזור שווה לנסות בכל מקרה הכתיבה נהדרת
אממ… אני לא יודעת כל כך מה את חושבת O_O
תגידי לי במייל P:
וכן, הנחתי לבד שאני לא צריכה לייחס לזה חשיבות (;
שיגעון רגעי, אני מניחה?
בכל מקרה,
המצב הרבה יותר טוב עכשיו ^^
אני שמחה שיותר טוב עכשיו =]
ותקשיבי, זה ממש יפה וכל הכבוד לך! עצה שלי, כל פעם שכואב לך וקשה לך, תוציאי את זה בכתב. זה ממש עוזר!
בהצלחה במה שזה לא יהיה! מקווה שהכל יהיה טוב!
כןן אבל התכוונתי למה שכתבתי… לא במובן של ה"טרללה" אבל בעיקרון הבנת … תחזירי לי תשובה בסדר? :))
ואני אגיד לך =]
ושוב, לא משנה מה, אל תתקעי על זה הרבה זמן =]
יואו מסכנה, תרגישי טוב. מקווה שעכשיו יותר טוב :) קרא לי דומה, אפילו אותו דבר. 3>
טוב, אממ… להבהרה:
הבחור שאני מדברת עליו בסיפור –
לא נפרדתי ממנו.
פשוט… הוא גר במקום שנורא, אבל נורא, רחוק ממני ><
ו… הכל בסדר עכשיו ^^
באמת שבסדר P:
story? החזרתי לך תשובה 3:
איזו מהירה אני? אה? ממש ספידו מקווין XD
לא שמישהו יודע מי זה >.>
חח ספידי מקווין זה המכונית מהסרט המצויר "מכוניות " מסתבר שאני יודעת מי זה…
מקסים :)