העולם דרכך

איך את רואה את העולם.
בצבעים. ניחוחות, צורות, עננים וציפורים. את עומדת לך כך בגבעה ירוקה, מביטה לכל עבר כמו עלמה במצוקה. את האמת לא תגידי לאף אחד, היא שמורה בתוך ליבך. פרפרים אינם מתרוצצים בשמיים ולא על פני הקרקע אלא בראשך. דמיונך מרקיע שחקים ומשנה את העולם.
את רואה את העולם בשילוב מקסים, כאב ויופי ביחד- בלתי נפרדים.
את רואה את העולם כרצונך. בצורה היפה ביותר- שכל אחד חלם על כך בילדותו ובהתבגרותו.
והאנשים המביטים בך רואים את שמחתך, גאים בה וחשים בקנאה קרה. כי את שמחה על דברים שהם לעולם לא יוכלו לשמוח, השמחה והאושר שלהם במקומות שאליהם לא יוכלו להגיע לעולם. כמו האהובים ההולכים לעולמם ומותירים את כאב נפשם אחריהם ועם זאת מתיקות העוקפת כל דבש.
ואיך אני רואה את העולם?
כשאני מביט אני רואה הכל.
את כל יופי העולם שרק רציתי לראות אי פעם.
כשאני רוצה לראות את העולם אני רואה אותך.