הסיפור שלי -בבקשה תיקראו

הרבה זמן לא כתבתי ולא נכנתי לאתר בכלל כי לא היה לי זמן והיום אני מרגישה שאני חייבת לכתוב מה שיושב לי על הלב ואני אשמח אם תקראו ותגיבו את דעתכם.
אני עדי,תלמידת כיתה י.ביום ראשון ב24/11 אחגוג יום הולדת 15-כן אני קטנה,.
הכל התחיל לפני קצת יותר משלושה חודשים.. בתחילת חודש אוגוסט,בשיא הקיץ,אחד הפרקים בעיר נהיה פארק נוער וכל יום כמעט במשך כל הקיץ היו בו כל מיני פעיליות מגניבות כאלה..זה נשמע מפגד אבל היו הופעות וערבי קריוקי וכאלה.. הייתי הולכת לשם עם חברות שלי שבכיתה יא וחברים שלהם. באחד הפעמים הגיע בחור בשם בר..בהתחלה הוא לא תפס לי את העין ,הוא לא היה חתיך במיוחד,ובהמשך הערב התחלנו לדבר ולצחוק,כשהייתי צריכה ללכת הוא ליוה אותי למכונית של אבא שלי חיבק אותי והוסיף אותי בפייסבוק.
באותו ערב דיברנו חמש או שש שעות עד שעות הבוקר .בהתחלה בפייסבוק אחר כך עברנו לוואטסאפ וקבענו שבחום שאחרי הוא יבוא אליי. מכל השיחה הזאת התאהבתי בו ישר.יש לו לך טוב והוא כל כך חמוד שישר נכנס לי ללב.
כמה ימים אחרי ב11/8 יצאנו לדייט.הדייט הראשון בחיי.הלכנו לסרט מהיר ועצבני 6..אחרי הסרט הוא ליוה אותי הביתה ושם הייתה הנשיקה הראשונה שלנו. והנשיקה הראשונה שלי.הוא היה קצת מנוסה הייתה לו חברה אחת לפני ואני לא ידעתי להתנשק בכלל.הוא לימד אותי.
היה לנו הכי כייף שבעולם ביחד.
בחופשת סוכות הוא נסע למלון בטבריה ופגש שם מישהי שהייתה חברה של חברות שלי ויצאה איתנו כמה פעמים והם נהיו ידידים טובים ואני קינאתי. אני טיפוס קנאי אבל עם הזמן התאפקתי .
לפני שבוע וחצי ביום שישי שעבר התחלנו להתרחק טיפה .. לא יודעת מה קרה פתאום אבל זה לא היה כמו פעם . היה בנינו מין ניתוק ונסינו למשוך את זה שבוע וחצי ואתמול בערב הוא בא אליי ואחרי בכי רב שנמשך כמה ימים אמרתי לו שאני מרגישה שיש שני אופציות.
הראשונה להיפרד ואולי זה יהיה טוב בשביל שנינו.
והשניה לנסות להילחם ביחד.
הוא אמר שהוא חושב שהאופציה הראשונה נכונה ויותר טובה בשביל שנינו. ומאז אני לא מפסיקה לבכות. לא ידעתי שקיימים בי כל כך הרבה נוזלים.וכמה שאני מתאפקת לחייך ולצחוק לא הולך לי. נשארנו בקשר כ בכל זאת הוא החבר הכי טוב שלי והיינו שלושה חודשים ביחד אבל עדיין רע לי ואני לאר וצה לנץק איתו את הקשר.. אני אםילוא זמין אותו למסיבת יום ההולדת שלי שתהיה בעוד שבוע וחצי. ורציתי לשאול אולי יש לכן טיפים ועצות איך להתגבר ולהמשיך הלאה.. אני יודעת שאנחנו לא נחזור האינטואיציות שלי נכונות.