הסיפור שאבד

היה היה פעם איש קטן שחי על אי באמצע האוקיינוס השקט. האיש לא ממש נהנה מאורך החיים שלו, השגרה שלו לא הייתה מעניינת, לשבת על החול הרך לשפת הים הכחול כל יום במשך כל החיים. אומנם זהו שקט נפשי מוחלט אבל זה גם שיגעון מוחלט.

האיש מצא ספר חלק שהיה קבור מתחת לערמות החול. האיש הרים את הספר לאט לאט ולידו מצא עט שעשוי מנוצת שחף לבנה. האיש מצא גם דיו. הוא הבין מה המשמעות של כל מה שקורה, שכל הדברים האלו לא היו שם סתם, מחכים למישהו הבא שיעלה אותם מקברם.

הוא לקח את אותם החפצים לחלקתו, אימץ אותם. הוא עשה משהו שכל אחד היה עושה אם הוא היה במצב הזה. הוא החל לכתוב סיפור. הוא כתב את הסיפור המדהים. אותו הסיפור שסיפר על כל הטוב בעולם, כל האמונות המבורכות, על חלומות שלא הגיע עתידם ועל אנשים מכל רחבי העולם.

יום אחד כאשר האיש התעורר הספר נסחף אל החוף ונאבד בין המים הגועשים. זהו, תם עידנו של הסיפור. האיש התאבל למשך זמן רב עד שיצא לחפש את הסיפור בתוך זכרונו, לשחזר את אותן הרגשות שהיו לו. אך ללא הצלחה כשל הוא במלכאתו, והטביע את עצמו שאולי אז יוכל הוא למצוא את סיפורו באוקיינוס שדמו יתערבל עם בליל המילים, ושמו יחרט בפעם האחרונה על יצירתו.
**************************************************************************************************************
הרבה אנשים כותבים סיפורים באתר הזה, לא כולם מקבלים יחס. וחלק מהמחברים המוכשרים הנסתרים בינינו לא באמת מקבלים את אותו היחס שהם היו רוצים, וחלקם נעלמים לתמיד. ואיתם הם לוקחים את כישרונם. בפעם הבאה תתנו קצת יחס, שהאתר לא יהפוך לחסר תוכן.