הנחמה שאבדה
היית לי הציפייה הגדולה בעולם מלא אכזבות, האור שבקצה במנהרה, ידעת ללטף את הכאב, לגעת בחלקים עמוקים שבתוכי שלא ידעתי שקיימים.
קשה להאמין שמשהו טוב קורה אצלי, אחרי כל הרע שקרה לי.
בהחלט זה היה טוב מידי בשביל שזה ישאר לעוד הרבה..
מחפשת את השקט שאחרי הסערה, רוצה שהחלום יהפוך למציאות.
אינך כאן לידי, לומר עד כמה אני מיוחדת.
נותרתי לבד אחרי כל הביחד.
והיום אנחנו שני זרים שזורקים מבט אחד לעבר לשני ולאחר מכן מסתכלים אל מקום אחר, שבטעות המבט לא יחשוף משהו.
היית המפלט שלי, הנחמה שאבדה לי.
תגובות (2)
זה כתוב נהדר, את ממש מוכשרת…:)
תודה רבה, אני ממש שמחה לשמוע :)