הנה מתחיל המסע שלי
לכל אחד מאיתנו יש את המסע שלו בחיים,
לכל אחד יש את הדרך שלו והקשיים שלו,
הקשיים שאני חווה הם לא הקשיים שאתה חווה,
לכן גם לכל אחד מאיתנו יש את הדרכים שלו להתמודד עם הקשיים.
להתמודד עם הקשיים ולא לברוח מהם, זה האתגר האמיתי, לא לוותר לעצמנו גם כשאין לנו כוח לעשות דברים, לקום ולעשות מה שאנחנו רוצים גם כשאף אחד לא נמצא מאחורינו כדי לתמוך בנו זה האתגר האמיתי שלנו.
לצמוח, להמשיך להסתכל קדימה ולא לפחד ממה שעתיד לבוא ולהאמין שיהיה טוב.
אני לא מלאך, לכן גם לי קשה, והנה אני מודה בזה שלפעמים אני אבודה. אפילו מאוד.
אבל אני לא מרשה לעצמי לוותר כי יש לי עוד הרבה להספיק, יש לי עוד הרבה לעשות, והרבה להגשים.
ואומנם אני צועדת לאט, אך העיקר הוא שאני לא נשארת עומדת במקום, אם אני מסתכלת אחורה על הנקודה שבה הייתי בשנה שעברה אני מבינה שהשתניתי הרבה.
אני כבר לא אותו אדם שהייתי, אני אדם יותר בוגר, שיודע לעמוד על שלו גם כשזה מאוד קשה.
אני אדם שלא מפחד לדרוש מה שמגיע לו, אני אדם שיודע להכיל ולפרגן.
ואני מאחלת לעצמי להמשיך בצמיחה הזו, להמשיך לגדול ולהסתכל קדימה ולשמור על האופטימיות הזו שכל כך מאפיינת אותי.
לא תמיד זה קל, אבל אני מזכירה לעצמי שיהיה בסדר כי חייב להיות.
קשה אבל גם את זה נעבור, ואני משתדלת לחייך לעצמי במראה , כי מה עדיף? לטבוע ברחמים עצמיים? לא, אני אחייך ואמשיך קדימה.
וארים את העיניים אל השמיים, אל אלוהים ואתפלל אליו שיתן לי כוחות להתמודד עם כל דבר שיציב בדרכי.
אומרים שהכל לטובה, ואני מאמינה שמכל דבר בחיים לומדים, אז אני מוכנה ללמוד.
מתה מפחד מהשיעורים, אבל מוכנה ללמוד ומצפה לזה.
בשתי ידיים פתוחות, אני מחכה לקבל את מה שיגיע.
תגובות (3)
הסיפור שלך מדהים!
וואו, אני ממש מעריצה אותך על התובנות שהבאת ועל הביטחון.
כל-כך קשה להבין איך להגיע לביטחון עצמי אמיתי, לא 'בכאילו', כל-כך קשה להסתכל על הקושי ולהבין שהכל לטובה, ואחר-כך גם לצלוח אותו.
הזדהיתי עם כל מילה.
*אגב, את הדירוג של הכוכב הבודד אני נתתי, ולא כי אני חושבת שהסיפור שלך לא יפה, חס-ושלום… תביני, מעולם לא דירגתי פה סיפור והתבלבלתי כשלחצתי על הכוכב הכי שמאלי… חשבתי שהוא נותן חמישה כוכבים… אני כל-כך מצטערת על זה, מקווה שאת סולחת…
יאא איזה כיף לי, תודה רבה לך! התובנות האלה הן תובנות שמגיעות עם השנים ועם הזמן, אשכרה ככל שמתבגרים מבינים יותר דברים וחווים יותר דברים ואז גם לאט לאט גם נבנה הביטחון העצמי.
אף פעם לא חשבתי על עצמי כעל אחת עם ביטחון עצמי גדול, אבל אני לאט לאט מבינה שוואלה – הביטחון שלי עולה לאט לאט וזה הכל בזכות הדרך שאני עושה בחיים.
אני לגמרי סולחת, הכל בסדר, אל תדאגי!
*כלומר, הלב