המתנחלת מהטרמפיאדה

"שבת שלום זה המספר שלי…" רשמתי על עטיפת המסטיק,שמש קופחת הכתה על ראשינו כאשר הם חבושים בקסדה צה"לית,אי שם בשומרון,טרמפיאדה שמשמשת מתיישבים יהודים,הווסט היה צמוד למקרה של מרדף, היא עמדה שם,כל כך עדינה, נערה עם מראה דרום אמריקאי ששבתה את ליבי במבט,תגברנו את האזור לפני כניסת שבת,אני חבר נוסף והמפקד, אני כרגיל מחפש להתרגש,לחוות, עלה לי רעיון לראש "אחי אני חייב לדבר איתה" אמרתי, "אז לך דבר איתה אל תהיה הומו!!" המפקד אמר בלי לחשוב פעמיים.שלפתי מהכיס מסטיק,הסרתי את העטיפה רשמתי שבת שלום ואת המספר שלי,ניגשתי וחייכתי,אחרי כמה דקות היא כבר עלתה על "טרמפ".לא חשבתי שהיא תתקשר,לא ציפיתי להודעה, דקות לפני כניסת שבת אני מקבל אס אמ אס "שבת שלום חייל " במוצ"ש כבר החזרתי לה הודעה,הכרנו,דיברנו,צחקנו,אלונה זה השם…כל הקשר הזה החזיק שבועיים,לאורך כל הקשר היא אמרה שאם אחיה יגלה שהיא מדברת עם חייל הוא "יהרוג" אותה…בלילה אחד ניתקה את הקשר לגמריי והכניסה אותי לפרופורציות…ואז נזכרתי באיזה מדינה מפולגת אנו חיים..