המשקל מקולקל?? או שזאת אני…?
בא לי לנפץ את כל המראות שקיימות.
ואני נשבעת, שאני כל-כך קרובה לזה. במרחק של סנטימטר. ואם לא יחזיקו לי את הידיים חזק חזק… זה יקרה.
ועכשיו…
כל הזמן אומרים לי: "מור, את רזה, מה את רוצה? את מידה 18 או 34, מה את רוצה להיות? בתת משקל?"
כן. אני רוצה. אני מסתכלת במראה ורואה ילדה שמנה. תכף תתרצו את זה שיש לי ראייה דפוקה, נכון?
זהו, שלא. יש לי ילדה בשכבה ששוקלת 21 קילו! היא גבוהה ורזה, ובלה-בלה-בלה!
הדבר הנוסף שצריך לנפץ פה זה את הדימוי שלי ואת הדימוי שהחברה יצרה.
רזה=יפה.
שמן\מלא=מכוער.
אני לא יודעת אם יש לי בעיה או לאחרים. וגם לא אכפת לי.
אתם יודעים כמה זה מציק כשאת הולכת למסיבת גיבוש עם גרביונים בעוד האחרות בעלות רגליים בגודל של גפרור בלי גרביונים.
זה לא שאני צריכה. פשוט, אימא ביקשה ואין לי סיבה להגיד לה לא.
וכשאני מעזה להשתפך מול החברה העאלק טובה שלי, והיא עוד יותר מורידה אותי למטה או "מבינה."
לא בא לי שתביני אותי. אמרתי לה פעם אחת. בא לי שתנחמי אותי. תגידי שאני יפה. רזה.
כי זה מה שאני באמת. אני פשוט בוחרת לחשוב שאני שמנה. ואני יודעת את זה.
אני מרגישה שהגעתי לתחתית. ואין לי כוח להרים את עצמי למעלה.
כי…
זה פשוט לא נגמר.
אני מדוכאת בזמן האחרון.
אתמול אכלתי 3 מלוואחים ו-2 בורקסים.
לא שזה עשה לי בטן… כי יצאתי לשופינג (כשאני אני בדיכאון זה תמיד עובד) אבל עדיין לא אהבתי איך שאני נראית.
השתחלתי לכל מכנס במידה 34. וכל הזמן חשבתי תמיד שאם לא הייתי בולסת את שני אלה, אולי הייתי יכולה להיכנס למידה 30.
לא שהצלחתי להיכנס מקודם…
אני מרגישה שיש לי ירחיים ואגן בגודל של אוזן של פיל…
אני לא יודעת כבר אם יש לי ראייה דפוקה. כל הזמן אומרים שכנראה אני צריכה משקפיים כי עוד שנייה ישלחו אותי לפסיכולוג שיתקן לי את החשיבה…
ת'כלס, זה לא יכול להזיק…
אני יושבת מול הטלוויזיה, רואה ילדה בגיל שלי בחצי ממני וגובהה ממני וככה מנפנפים לי איך אני צריכה להיראות… זה מוזר… כי לפני שראיתי את הפרסומת הזאת ראיתי באיזה שהיא תוכנית שמדברים על אנורקסיה, ישב שם בן… בגיל 26 בערך ששוקל פ-ח-ו-ת ממני!!!!
מה???? הוא סיפר על החיים שלו ככה וכמה שהוא סבל…
והדבר היחידי שעניין אותי זה איך לעזאזל אני מורידה 12 קילו בדרך המהירה ביותר בלי שההורים שלי שמים לב…
בזמן שציירתי לי בראש את התפריט שלי לשבועיים הקרובים שהיה אמור לכלול בעיקר חצאי עגבניות שרי וחסה לשבוע הראו ציורים שלו… שהוא צייר..
הוא צייר אותו בתור שלד בתוך סיר, שמכשף דוחה מבשל אותו ובפניו הבעה של -הצילו!-
הוא צייר רוח שרודפת אחריו.. כמו האנורקסיה.
והיה בא לי לבכות. ובהפסקת פרסומות הזאת.. ראיתי את הפרסומת הזאת..
ונזכרתי בכל מיני תכניות שהיה מוזכר בהם נשים כפול 2 או 3 ממני בגיל.. שוקלות כמוני…
ב"פוקס" אתה צריך להיות במידה 34 כדי ללבוש את בקולקציה שלהם..
אני מפחדת שאני אעלה במשקל.. ואז ראיתי את הכתבה על מעיין חודדה…
והבנתי שאני לא רוצה להגיע לשם…
אבל זה ל-א החזיק מעמד…
אתמול תלו לי מראה בחדר… ואם אני לא אשקול 32 קילו אני אפוצץ למראה הזאת את הצורה!
ביי, ביי מראה!
כי הסיכוי שזה יקרה… קרוב למעלות הצלזיוס בסיביר בחורף בשיא של הקור…
זאת אומרת שהסיכוי שאני אצליח עומד על בערך -20% ואפילו פחות…
תגובות (4)
אני אהיה כנה איתך, כן, גם אני מרגישה לפעמים שמנה ודבה..
אבל.. זה לא מטריד אותי בגלל יופי, היופי שלי לא מעניין אותי..
מה שמעניין אותי, זה הבריאות שלי.
רזה מידי, לא בריא..
שמנה מידי, לא בריא..
איזון. זה מה שכולם צריכים
אממ.. צ'מעי.. אם תהיי טיפה שמנה זה לא הופך אותך למכוערת…
ואני לא בא בקטע של – "אישיות זה מה שחשוב"(למרות שזה נכון) כי זה בטח לא יזיז לך כלום… אבל רק שתביני.. אם את שמנה, זה לא הופך אותך למכוערת!
כולם מרגישים ככה אני אומרת לך אל תעשי שטויות הגובה שלי הוא מטר שמונים ואני שלוקלת 47 תדמייני את הבן אדם אני סובלת הרבה יש לי הרבה בדיקות וזריקות וכל זה בגלל שאני לא מסוגלת לאכול אני פוחדת מאוכל! אומרים לי אוכל ואני משקשקת מפחד! אל תהרסי את עצמך!
מורוש, את ילדה מקסימה ומהממת!
אני שוקלת הרבה יותר ממך, ואני מבינה את הצורך של להיות רזה (כמעט אנורקסית).
סיפרת לי שיש בשכבה ובכיתה שלך ילדות פקצאות ומגעילות, גם אצלי יש!
אני רוצה לספר לך משהו,
פעם אחת, שהייתי עם הכיתה שלי בטיול, הם(ובעיקר הבנות) היתהגו כ"כ מגעיל!
למרות שחיכיתי ממש לטיול הזה, לא נהנתי! כשסוף סוף חזרתי הביתה.
הקאתי. כעסתי על עצמי, על כמה שאכלתי, על איך שאני נראת,איך הגעתי למצב כזה בכלל.
מורי, אני מבטיחה לך שעם האישיות המדהימה שלך, כשתעברי לחטיבה כולם יתאהבו בך, יש לך כנראה שכבה קצת דפוקה.
נ.ב הלוואי עליי מידה34 במכנסיים, אני אפילו לא קרובה לזה!
אוהבת המון מון ♥