המציאות השבורה לקחה אותי רחוק "אני חיה בשקר"

כמו כל בחורה שניה שעברה אונס גם אני עברתי
כן,אני יכולה לשבת לבכות על זה,ואני יכולה לקום,אבל המציאות הכואבת לא תמיד נותנת להמשיך הלאה,
זה קרה לפני שלוש וחצי שנים ההיתי פאקינג ילדה דתיה קטנה תמימה בת 13 ,
ההיתי ילדה שחשבה שהחיים שלה חרא, אבל מאותו יום ארור הבנתי מזה באמת חרא מזה סבל מזה שהורגים לך את הנשמה ואת מתה אבל חיה והנפש שלך מדממת זועקת לעזרה
זה קרה ב -24 במאי 2011 יום שלישי חברתי הטובה מיכל [שם בדוי] קראה לי לבוא איתה לחבר שלה לשבת במקלט עם כמה חברים .
הסכמתי.למה מה כבר יש לי לעשות? רבתי עם אמא,היא העיפה אותי מהבית אחרי מכות של סבל שחטפתי ממנה וכמה לילות שאני ישנה על המדרגות בחוץ בקור בגשם שהשכנה מדי פעם מרחמת עלי ומוציאה לי קצת אוכל אז אמרתי לעצמי לפחות ללכת להכיר קצת חברים לשכוח מהכאב הפיזי והנפשי וגם על הדרך לעשות לאמא דווקא ולהגיד לה שאני הולכת להסתובב עם בנים,כי אצלינו הדתיים זה אסור.
קבעתי עם החברה שעה ונפגשנו, וממנה נסענו למקלט שחבר שלה והחברים שלו נמצאים שם.
בהתחלה היה כיף שיחקנו סנוקר, ראינו סרט, שמענו שירים,והיה ממש כיף
אבל לא ידעתי שהכיף הזה יגמר כל כך מהר ויהפוך לפחד שיפגעו בי יפגעו בגוף שלי!!! שהרגע הזה הולך לשנות לי את כל החיים שמספיק היו קשים להפוך לי אותם לעוד יותר.
הגיעה שעת הערב חלק מהחבר'ה החלו להתפזר לבתים שלהם,מיכל יצאה עם חבר שלה מאחורי המקלט,ואני? אני ישבתי שם על איזה מיטה בוהה בטלויזה באיזה סרט אהבה משעמם.
אני מסתכלת מסביבי ואני רואה עוד משהו בתוך המקלט בוהה בי. מחייך.מתקרב,מתישב לידי על המיטה,ושם יד על הכתף שלי,ואומר: "את יודעת שאת יפה?"
הסמקתי. אמרתי: "תודה" והורדתי לו את היד ממני וזזתי באי נוחות
אבל החצוף שוב שם את היד אבל הפעם על הציצי וביקש ממני לנשק אותו ולחבק אותו
הזזתי אותו בפחד ואמרתי לו שיעזוב אותי הוא קם לדלת של המקלט ונעל אותה. הלב שלי דפק ראיתי הכול מסתובב מסביבי ואז הוא שאל אם אני רוצה להזדיין איתו?
אמרתי לו:"לא" ברחתי מאחורי הסנוקר שיעזוב אותי התחננתי שיפתח לי את הדלת שאני צריכה ללכת לבית שכבר מאוחר אבל זה לא עניין אותו! הוא תפס אותי ושאל אם אני רוצה שהוא יעשה לי פרפר, ולא היה לי מושג מזה אמרתי לו שאני לא יודעת מזה והוא תפס אותי נישק אותי בכח פשוט קפאתי לא הצלחתי לזוז הוא הוריד לי את החולצה הוריד את החזייה מישש את הציצים,השכיב אותי על המיטה,רציתי לבכות לצעוק, שיעזוב אותי, שמשהו יעזור לי, אבל לא הצלחתי הדמעות, הבכי הקול, הכול קפא לא הצלחתי לזוז,
והוא המשיך במעשים שלו החדיר לי אצבעות מתחת לחצאית, נגע בכל הגוף, חירמן כל דבר,
רציתי למות,התחננתי בשקט בלב לאלוהים שיקח אותי,שהסיוט הזה יגמר, שהאדמה תפתח את פיה ותבלע אותי, דיי אני רוצה לבית,אני לא יכולה יותר,אלוהים למה כל הצרות מגיעות אלי?!
אחרי חצי שעה של השפלה,של התעללות בגוף שלי!! של חוסר אונים, של פחד, של כאב,
הגוף שלי קצת התעשת, התחננתי אליו שיעזוב אותי שאני צריכה ללכת שאחים שלי הקטנים לבד בבית.התחלתי להמציא לו תירוצים, שמיכל תלשין שהזדיינתי איתו ואני דתייה וזה אסור ואני חיבת ללכת ואני מבטיחה לבוא מחר,
והוא אמר לי:" טוב אבל באמת תגיעי מחר"
אמרתי לו:" ברור אני יגיע אל תדאג" וחייכתי חיוך מאולץ שיבין שהכול בסדר ורק יתן לי לצאת
והתלבשתי מהר הוא פתח לי את הדלת של המקלט
ורצתי מהר מאחורי המקלט לחברה שלי אמרתי לה שאני צריכה ללכת לבית וכבר מאוחר
אז היא אמרה לי:"איזה בית?אמאשלך העיפה אותך" ואז הבחור הגיעה עמד מאחורי
והרגשתי שאני מתעלפת ניסיתי לרמז לה שקרה משהו שתבוא אבל היא לא הבינה
ואז כבר הגוף שלי התפוצץ מעצבים אמרתי לה:" ביי תשארי פה אני הולכת"
ואז היא רצה אחרי ואמרה לי:" טוב חכי רגע מה יש לך? אני שניה יפרד מחבר שלי"
חיכיתי ואז ראיתי שהבחור וחבר שלה מתקרבים אלי ביחד עם מיכל הגוף שלי רעד ואמרתי לעצמי בלב די שילך מכאן כבר שהשתחרר מה עכשיו??
ומיכל אמרה:" בואי הם מלווים אותנו לתחנה" רציתי להרביץ לה להרוג אותה אבל לא יכלתי לדבר ולהגיד כלום כי הבחור האנס היה לידי כל הזמן וכל הדרך הוא אומר לי:" אל תשכחי להגיע מחר אה?"
ואני אומרת לו:" בטח בטח"
האוטובוס הגיעה עלינו מהר אני ומיכל. רצתי מהר לספסל האחורי והתחלתי לבכות בקול לא יכלתי כבר להתאפק מיכל נבהלה שאלה מה קרה סיפרתי לה הכול היא היתה בהלם וירדה אחרי כמה תחנות בבית שלה, ואני המשכתי לבית שלי כל הדרך אני מסתכלת מאחורה שאף אחד לא מאחורי ורוצה לעשות לי משהו, למזלי שהגעתי לבית אף אחד לא היה ,הרשיתי לעצמי לבכות בקול לצעוק פחדתי פחד מוות, סגרתי את כל החלונות בבית, נכנסתי למהר למקלחת להוריד את כל הגועל מהגוף שלי ,זרקתי את הבגדים לפח ,לא רציתי זכר ליום הזה. שנאתי את עצמי, לא סיפרתי לאף אחד שמרתי הכול לעצמי נהייתי ילדה סגורה ומפוחדת ותוקפנית ורעה
שיניתי את כולי וגם את המראה ההיתי ילדה מהממת יפה נשית שיער ארוך עד התחת קיצצתי אותו ועשיתי גלח על כל הראש לבשתי בגדים של גברים כל מי שהעיז להגיד לי מילה לא במקום הכנסתי לו מכות עד למצב ששלחתי אותו לבית חולים בבית ספר כולם פחדו ממני אבל אף אחד לא ידע שמאחורי כל המסיכה הזאת יש לב של בחורה רגישה שעברה הרבה רוע בחיים שלה שהמציאות השבורה לקחה אותה רחוק ומחייבת אותה להתנהג ככה
בנים היום לא בלקסיקון שלי הצהרתי על עצמי שאני לסבית ההיתי תמיד רק עם בנות במערכת יחסים לא יכלתי להסתכל על הדבר הזה גבר עברו מאז שלוש שנים והסיפור הזה לא נשכח ממני הטראומה הכאב הזילזול בי!עשיתי לזה סוף אבל בדרכים לא טובות ואני יודעת
אני לא לסבית!אני בחורה שעברה משהו לא טוב בחיים שלה ואני צריכה להתמודד עם זה אבל בנתיים אני חייה במסיכה שקרית ואני לא יודעת עד מתי