המצב אצלי בפנים בכי רע!
אוקיי. זה היה מעשה מאוד מחושב. מה שקורה בבית גורם לי לסיוטים ואני כל לילה בוכה במיטה.
טוב אכתוב פרטים עליי: שמי שירה ואני בכיתה ה'. אני ילדה חכמה והוריי אוהבים. אמא: שמה רותי אבא: שמו אורן. אנחנו גרים בחדרה. יש לי אח בן 8, שמו בן. עד לפני 3 שנים הכל היה טוב. אז גרנו בהוד השרון והיו לי חברות והחיים שלי היו כמו של רוב המשפחות. לפני שלוש וחצי שנים אבי חלה במחלה ששמה גידול. זו מין מחלה מפחידה בראש. הייתי אז בכיתה א'! נורא פחדתי ובכיתי נורא. רק חשבתי שאני רוצה אבא אחר, בריא יותר. אבא אושפז בבית חולים ואמא בקרה אצלו מידי פעם ומצאה לנו סידור. ישנו אצל חברים… גם מידי פעם אנחנו ביקרנו אותו.בערך באמצע שנת הלימודים הוא השתחרר ואמא ואבא החליטו לעבור לגור מתחת לסבתנו כדי שתעזור לנו עם אבא. מצבו של אבא השתפר והוא היה במקום שנקרא שיקומון. עשו שם פעילויות שיקות והוא גם עשה פיזותרפיה. הוא לא היה מתפקד כל כך טוב אך עם הזמן מצבו השתפר.אני, אפשר לומר, די הפסקתי לדאוג כי עברה התקופה הקשה ואבא התחיל להשתקם. הוא התנדב בבתי ספר ועזר לילדים, התנדב בתורנות הסעות, בחנות יד שניה ובהמשך הוא אפילו עבד יום אחד בשבוע.
כן. זה היה עד לפני כמה שבועות. פתאום, הוא התחיל כל הזמן לא להרגיש טוב, היה עייף, כאב לו הראש, לא ראה טוב, לא שמע טוב, לא היה לו כוח לכלום. הוא לא יכל להכין אוכל. הוא לא יכל לעמוד. והשבוע הוא עשה הליכה עם הליכון! אני ממש דאגתי. פחדתי שמצבו יסתבך. הוא כבר לא מתנדב כי הוא לא יכול. הוא כל הזמן רק שוכב ויושב. אני לא יודעת מה יהיה איתו.זה העביר בי פחד ואני לא נרדמת הרבה זמן. אני בוכה בלילה ודואגת לשלומו של אבא. סיפרתי לאמא והיא ניחמה אותי קצת. היום אבא שאל אותי מה אני מרגישה בקשר למצבו. עניתי לו בשקט שזה מפחיד אותי וקצת מעצבן כי הוא לא עושה כלום. הוא אמר שזה יחלוף. מאין לו? אולי זה לא? אולי זה רק יסתבך? אני ממשיכה לפחד. ואני בוכה מידי פעם בשקט.
בביה"ס אני לא ממש מקשיבה. היום האחים של אבא באו להתארח. הם עדיין פה. מדברים. אעזוב את הכתיבה כדי להיות איתם….
תגובות (1)
מקסים! חלק אמיתי, נכון?
תקראי גם את הסיפורים שלי….