המסע של הילה ברוך אל העולם הבא ובחזרה

הילה ברוך, עורכת דין ישראלית צעירה, בתחילת קריירה מפוארת, חוותה מוות קליני, בעקבות רשלנות רפואית (שהיא מתייחסת אליה בהבנה ואפילו באהבה, בגלל התובנות שקיבלה מהחוויה שלה).
סיפור מסעה בעולם הבא, הוא סיפור מופלא ומחכים מאין כמוהו. לפי דעתי, זאת ממש גאווה ישראלית. היא חזרה מהחוויה שלה, מפוצצת ברגשות חזקים, שמעולם לא חוותה בעולם הזה. השתוקקה לספר על כל הנסים והנפלאות, על האהבה השמיימית שחוותה, לכל הסובבים אותה. על קרובי משפחה שכבר נפטרו, אותם פגשה. אבל באופן מפתיע מאוד (בעיניה) כולם ביטלו אותה וסרבו להקשיב לה ממש, אפילו הוריה שלה…
זהו מסע של נפש אמיצה, בעולמות העליונים, שמשתוקקת לקבל כל שביב אינפורמציה, להבין הכול ולחוות בלי פחד. נדרשים כמעט שעתיים, לראות את הסרטון הארוך שהעלתה, אבל לא יכולתי להפסיק לצפות בה, למרות שלא התכוונתי להקדיש לכך, אלא כמה דקות. היא סוחפת אותך עוד ועוד, עמוק עמוק, לעולמות עליונים של חסד, אהבה, נסים ונפלאות בלתי נתפסים. זוכרת כל פרט ואפילו משוכנעת שהיא צריכה לספר על חוויותיה לכולם, כחלק מהשיעור שלה.
כמי שמתעניין בנושא הרבה זמן, היה לי קל לקבל את כל אשר אמרה. ואפילו להתפעל מהעומק הרוחני הבלתי נתפש, שהצליחה לדלות מהחוויה שלה. נהניתי לשמוע את כל האמיתות שאני מכיר, בצורה מסודרת ומשכנעת כל כך.
היא קיבלה הדרכה מחבר שופטים עליונים, על שלושה הדברים שעליה ללמוד ולשנן, כשתחזור לעולם הזה:
1. להעמיק ולמצוא תשובה למהות החיים, לאמת עצמה. כי האמת משחררת את הנשמה והיא התשובה לכל הפחדים והייסורים.
2. שתשתמש בכישורים שהבורא נתן לה לקדושה. אלו כישורים שקיבלנו מהבורא ואנו השתמשנו בהם למטרות אגואיסטיות. צריך להשתמש בכלים אלו לטובת הכלל.
3. שתספר את כל חוויותיה.

אחרי זה מספרת הילה בדמעות, כיצד חבר צדיק בשופטים, הפך את הדין לרחמים. עם אהבה אינסופית, שהוא נותן אמון מלא בה.
לשמוע את הסיפור המוכר, של כל מי שחווה מוות קליני, של ראיית כל החיים כמו בסרט, של ההבנה שכל החיים הם לא ממשיים, יותר מאשר שסרט קולנוע הוא ממשי. לשמוע איך זה לחוות את הנצח, את העובדה שהזמן הוא רק משהו גשמי, שאנו חווים פה. כיצד חוותה את היציאה מגופה הפיזי, בסדרה של רגשות עזים של רעד וזעזוע. כיצד יכלה להגיע לכל מקום שחפצה בעולם, רק בזכות מחשבה על כך. אפילו הייתה עדה לרופא שגרם לה לדימום הפנימי בניתוח שעשה, שקיבל טלפונים מהבית חולים בו טופלה בחירום והתעלם מהם. כשהייתה כבר במצב אנוש במיטת בית החולים, ראתה את הסבתא שלה ושתי דודות, יושבות על קצה המיטה ומחכות ללוות אותה לעולמות העליונים.
חשוב שנבין את דבריה על העולם הזה, שהוא כולו אשליה ונחות כל כך, לעומת העולמות העליונים. אנו נמשיך לחיות בעולם הזה, וגם אם נבין את החוויות העליונות, של העולמות האחרים, לא נוכל לחמוק מלחוות את הניגוד הזה, בינם לבין עולמנו, שבו אנו נחיה ולא נוכל לחמוק ממנו, גם אם נקרא על כל הנסים והנפלאות.
המהפך שחוותה, מהתנגדות עזה למוות הקרב, עד להגעה לעולמות העליונים, וסירוב מוחלט לחזור לעולם הזה. כמו כן עברה מהפך, כל הזמן שנחשבה למתה, ראתה את הרופאים והצוות הרפואי מתרוצצים הלוך וחזור, במין כאוס נורא. אבל מאוחר יותר, כול המחזה נראה לה הגיוני והכול נראה בעל משמעות ומשהו שקורה בדיוק כפי שאמור לקרות.
הילה ברוך נותנת עדות חיה, מהימנה ומשכנעת ומדהימה כאחת. כל זאת, כשהיא פורסת את החוויות שלה בצורה מסודרת, תוך הבנה של המהות שלהם.
נותר לי רק לקוות, לראות את הסרטונים הבאים שלה, שבהם תסביר עוד את החוויות המופלאות והייחודיות כל כך, שעברה.
במכתב/צוואה שאלברט איינשטיין השאיר לבתו, כדי שתפרסם אותו אחרי מותו, הוא מדבר על אהבה. מבחינתו, כמדען הגרעין הבכיר, האהבה היא היא הכוח החזק ביותר שקיים ביקום והוא השולט בכל הבריאה. האהבה מסוגלת להרוס את האגו שלנו, שהוא מקור כל הצרות בעולם הזה. אינשטיין כל כך מתלהב ומאמין באהבה, שהוא מעמיד אותה בתוך הנוסחה המפורסמת שלו: E שווה ל-MC בריבוע.
בספרה "אבולוציה סמויה", כותבת לילי בנטב על הדרך הזאת, לעולם הבא, כשחיה במעלה הנהר, נגד הזרם. רק נשמה שסיגלה לעצמה אהבה טהורה, מנותקת לגמרי מהאגו והרצון של הפרט, מסוגלת באמת להגיע למעלות הגבוהות הללו. עד אז, על הנפש לחזור שוב ושוב, לגוף, כדי ללמוד את הדרך לכך.
ברגע שנשתחרר מהאגו, שבנינו כל חיינו, יחד עם חוויות אינספור, נוכל להיות אנו עצמנו. שכן כל אלו מקשים על הנשמה להיות היא עצמה. ברגע שנמחק את כל ההיסטוריה שלנו, נימצא שוב פעם בריקנות של בראשית, של הבריאה עצמה, שבה הכול אפשרי והכול נפלא ומושלם.

עולמנו אינו העולם היחיד הקיים. ישנן עולמות רבים אחרים, יקומים וגלקסיות רחוקות, בהן חיים חוצנים. יש שם אנרגיות שונות לחלוטין מאשר אצלנו. האנרגיות שלהן גבוהות בהרבה ולנו היה נראה שהחיים שלהם מלאים בנסים. ואכן הם מפותחים בהרבה מאתנו. העולם שלנו הוא עולם עם אנרגיה דחוסה ומשמש לעולמות אחרים, כדוגמה, כמעבדה לאפשרויות הרבות והמגוונות של הקיום.
לא פעם אנחנו נופלים לטריפ של אגו כזה, שבו מרגישים עצמנו גדולים מהחיים ומלאי כוח. זה עלול, לא פעם, להוביל אותנו לביקורת נוקבת על אחרים, כדי להראות שאנו הרבה יותר טובים.
ההתרכזות הזאת באגו שלנו וניסיון לתת לעצמנו עדיפות על אחרים, נגמרים בדרך כלל במפח נפש. שכן לרוב, האחרים מרגישים שאנו משוויצים ולא משתפים אתנו פעולה. הם לא מוכנים "להודות" שאנו כל כך טובים ומוצלחים כמו שאנו חושבים.
כן ביקורת תמיד מכאיבה וכואבת, בייחוד ביקורת בנקודות שאנו מאמינים שאין כמונו…
מצד שני, כשנתרכז בהאדרת השם של הבריאה, בתפארת היצירה האלוהית ונאמץ אותה לעצמנו, בהרגשה שאנו חלק ממנה, אנו צפויים לתגמולים רבים. לא רק מצד אנשים אחרים, אלא מצד הבריאה כולה. פתאום יקרו לנו דברים מופלאים, נזכה בהצלחות שלא פיללנו להם…
עוד אמת שמתגלה בסיפור שלה, היא שאנשים שחוו מוות קליני וחזרו, הצליחו להירפא מכל המחלות שלהם. כל זאת בגלל שהתחברו לאמת העליונה, שהיא היא מקור כל המחלות.
כל המחלות שלנו, אינם ממשיים, אלא אשליה, כמו החיים עצמם. בטח אינכם מאמינים ואולי אפילו אינכם מאמינים שהחיים הם אשליה, ושהאמת נמצאת בכלל בעולם אחר, שאחרי המוות.
יש לחקור את הרגשות השליליים החבויים בנו, שאנו מתעלמים מהם ואשר הופכות אותנו למזויפים. יש להוציאם מהתת מודע כדי להתמיר כל רגש שלילי לחיובי. אדם לא יכול להפוך לרוחני באמת, בלי להתמודד עם הרגשות השליליים שלו. דרך הטיהור העצמי היא אמנם חיונית למי שרוצה להיפתח לכוחות הרוחניים האדירים שבפנים, אבל מי שעדיין מובל על ידי דחפים פנימיים שליליים שהוא לא טורח לחשוף אותם, חשוף גם למחלות שונות.