הממ..

כולם רוצים שיאהבו אותם.
מחפשים דרך לרמוז, להראות את הצורך שלהם להיות נאהבים בלי לחשוף יותר מידי את הפגיעות שבעניין.
גם היא רוצה שהוא יאהב, שהוא יגיד, שיראה.
היא מכירה את הרגשות שלו לעומק, הם מדברים על הכל.
הוא יודע להגיד לה את המילים הספציפיות האלה, הוא יודע מה הרגע הנכון בשבילם בדיוק.
הוא יודע מתי הבעת פניה מבקשת את קרבתו והיא יודעת איזה הבעות פנים היא צריכה לעשות.
וזה נחמד, זה המשחק שלהם.
אבל לא ככה היא רוצה, היא לא רוצה שהוא יהיה מודע. היא רוצה שהוא פשוט ירגיש.
שיהיה לו צורך עז פתאום לחייך, שיתגעגע אליה אחרי כלום של זמן.
שיתקשר כי הקול שלה מרגיע אותו.
היא רוצה שהוא לא תמיד יהיה רציונלי כל כך. שהרגש שלו יהיה חזק גם בלי שיינתן לו שם מיוחד.
גם בלי שמישהו הגדיר את זה קודם. שירגיש מעצמו, כמו שהיא מרגישה.
היא רוצה שגם הוא יתפרק קצת לפעמים, שירצה לחשוף חולשותיו בפניה.
והיא עושה הכל כדי להיות ראויה לאהבה כזאת.
היא מעניקה לו את כל כמוסי מחשבותיה בעטיפות מתנה וסרט קשור.
היא שומרת לו את המילים הכי מיוחדות שלה ואת הטון השקט והנכון.
היא נאמנה לו במחשבותיה הליליים.
היא מקשיבה לכל מה שיש לו להגיד ומספרת בכמות שהוא רוצה לשמוע.
היא מקבלת בחיוך את כל האהבה שהוא מכיר, ומשתדל להעניק.
היא נאחזת בכל שבריר רמז קטן שלו ומוחלת בליבה על כל הטעויות הראשוניות הקטנות שהוא עושה, היא מוחקת אותן עם הקסם שלו.
והוא משיב לה מילים בדרך החוקים הכתובים.
והוא רוצה להיות קרוב אליה, והוא רוצה להיות כל מה שהיא רוצה.. והוא מנסה כל כך להיות בסדר. אבל הוא לא תמיד מבין.
והתמימות שבאהבה שלו יפה כל כך,
אבל לעיני החופש והריגושים שלה זה לא תמיד מספיק.