אור באפלה
אמיתי לחלוטין רק שהוריי מעולם לא קראו את המכתב הזה לכן הוא "מעולם לא נכתב"...

המכתב שלא נכתב- הוריי היקרים

אור באפלה 13/07/2013 790 צפיות 3 תגובות
אמיתי לחלוטין רק שהוריי מעולם לא קראו את המכתב הזה לכן הוא "מעולם לא נכתב"...

הוריי היקרים,
שנים אני חולמת שאני מניחה את הפתק על משבכם או צועקת (אכן צועקת) את כל אשר על ליבי.
אתם ודאי חושבים 'כיצד שנים ? הרי היא נערה צעירה בעלת כמה שנים.. היא עוד לא למדה כלום.'
אך אתם טועים. מאז שאני קטנה חיי היו לא קלים, אפילו סוג של הישרדות, בכל יום אני צריכה הייתי להלחם על ליבכם עם אחיותיי. להיות "ילדת הסנדוויץ' " זה לא קל (אתה אבא בודאי יכול להבין אותי הרי גם אתה כזה), וכפי שאתם יודעים (בהחלט יודעים) שאני רגישה ביותר, חיי תמיד היו וכנראה יהיו גם סוג של מלחמה.
שנים בכיתי על חיי כשבעצם הם טובים.. אני מודעת למצבים בעולם של ילדים אחרים אך תמיד, לנצח לעולם ועד לא אהיה מרוצה- זהו אופי…
עכשיו כשאני בוגרת אני יכולה להגיד לכם שתמיד ידעתי שאתם אוהבים אותי אבל תמיד אפשר לומר ש"חיפשתם אותי על קטנות", כלומר, תמיד הייתה לכם הערה כלפי, גם כשבאתי מתוך רצון טוב, תמיד כאשר הייתי טועה ללא כוונה תמיד הייתה בפיכם אחותי הגדולה והבוגרת שממנה אני מחויבת ללמוד, הרי היא הבת המועדפת עלים (או לפחות כך אני רואה זאת.. זאת השקפת עולמי)…
לפעמים, שלא תטעו, אני חושבת על הכל שוב ואומרת לעצמי 'אולי הכל באמת תלוי בי ? אולי אני האשמה היחידה ?' ואז אני מוסיפה 'אולי.. אבל אולי לא.. אין לדעת' …
לכן הוריי היקרים, אני מספרת לכם את שעל ליבי ומקווה ובעצם אכן יודעת שתגלו אכפתיות לתקופה זו שאני עוברת…
שלכם,
בתם האוהבת ♥


תגובות (3)

וואי זה מהמם אני לפעמים מרגישה ככה ובמיוחד לפעמים אני מרגישה שאחותי (הכי גדולה- יש לי שתי אחיות גדולות ושתי אחיות קטנות) היא הבת המועדפת עליהם אבל בפנים בלב אני מאמינה שזה לא בדיוק ככה.
אהבתי את הכתיבה שלך ובגלל שאת לא חושפת את הגיל שלך אני לא יכולה להגיד לך אם הכתיבה שלך היא של ילדה בוגרת כי יכול להיות שאת באמת בוגרת , בקיצור, זה לא כזה משנה ואני מאוד אוהבת את תוכן הכתיבה שלך.

13/07/2013 10:39

אני מבינה אותך…
החיים שלי הם בהחלט הישרדות.. אם זה בקטע של חברים, משפחה, לימודים, תחביבים. הכל.
אני ואחותי בתחרות כל הזמן.. ההורים שלי מעדיפים אותה יותר.. וזה לא סתם אני אומרת.. זה משהו שאני יודעת ואני משלימה איתו. המקום כי אהוב עליי זה החדר שלי.. שקט ומבודד מכל העולם מכל הצרות.
ההורים שלי עמדו להתגרש ואני ואחותי התקאבנו מאוד כי בדרך כלל אנחנו לא מקורבות. אנחנו רק רבות והיא הגדולה מבינינו.
עמדנו על השאלה הזאת על מי נגור, 2 ההורים שלי אוהבים ומפנקים אותה כשהיא בבית. אבל כשאני בבית כל הריבים מתחילים 'ילדת הנאחס' חחח אלה החיים שלי.. אבל הכל התחיל להסתדר. בניתי לעצמי משפחה חדשה, עם חברות. אני אוהבת את המשפחה שלי, אני פשוט לא מסתדרת איתם בזמן האחרון.
חברים הם הדבר היחידי שנשארו לי.. וכשההורים שלי בבית הם רבים ואני זאת שנמצאת בריב שלהם, זאת שאשמה..
אחותי האשימה אותי על זה שההורים שלי עומדים להתגרש חחחח, זה מצחיק.
בובה 'אסטה לה וי' אלה החיים….
אבל מקווה שהכל יסתדר אצלך, תלמדי להיות את, תאהבי את עצמך ואל תנסי להידמות לאף אחד, גם אם מכריחים אותך!

דרך אגב יצא לי לדבר בארוחת שישי אתמול עם ההורים שלי ואחותי, הנושא הזה עלה בשולחן שאיכשהו יש בנינו תחרות.
אם זה בעבודה שאנחנו חוזרות מאוחר ואבא שלי כועס על זה.. אבל הוא אומר לאחותי שתיקח ממנו כסף שהיא לא צריכה לעבוד חחחח ולי לא אמרו כלום.
,אם זה חברים שאני יוצאת איתם עד 5 לפנות בוקר או 4 כשאנחנו במסיבות ולאחותי יש רשיון ורכב לאן שבא לה היא נוסעת, לי אין, כי אין לי רשיון.
ההורים שלי כעסו עליי שאני חושבת שאוהבים את אחותי יותר, בכל מקרה לא התייחסתי לריב ויצאתי עם חברים.

13/07/2013 10:52

תודה רבה לכן בנות ♥♥♥ עזרתן לי מאוד !!
ואלנה די להיות שלילית !! ההורים שלך אוהבים אותך בדיוק כמו שאת אחותיכם… ;)

14/07/2013 06:38
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך