המחלה הארורה

לא חשבתי שזה יגיע אלינו למרות שלסבתא היה סרטן אבל הוא היה בשלב מאוחר שכבר הוא אכל לה את כל הגוף ולא השאיר איבר בריא, נכון גילנו את זה בשלב מאוחר אבל ריאתי את השלבים איך היא הולכת ומרזה , איך היא הולכת ונהיית חלשה כל יום שעובר.

והיום הם קראו לנו לשיחה לא חשבתי שזה משהו רציני ישבנו כולנו בסלון וחיכינו מה יש להם להגיד.

אבא התחיל לדבר ואמא הייתה עסוקה בעובדות הבית

ואז הגיע הבשורה:

לאמא יש גידול

לא ידעתי מה להגיב הדמעות זלגו מעצמן.

ואז את מבינה ששום דבר לא בטוח, לא חשבתי שזה יגיע אלינו, לא חשבתי שאני יפגש בזה שוב לא חשבתי על זה.

ואז הגיע השלב שבו הם מרגיעים אותנו עליי זה לא כל כך עבד.

אחרי זה כל אחד התפזר לחדר שלו לא ידענו כל כך מה להגיד כל אחד בתוך הכאב של עצמו, אף אחד לא מראה את הכאב כלפי חוץ צריך להיות חזקים כמו תמיד.

שהיה לכולנו שבת שלום ובשרות טובות :)