המהפך

אם לפני הבחירות אנשים היו צהובים זה לזה, עכשיו עם הקמת הממשלה החדשה המפוארת הזו , אנשים שונאים כפל כפליים.
רוב הציבור לא הבין מה הוא עושה בבחירות הכול יקר, זה נכון, אבל ישנן סבות לזה. המדינה אינה בודדה היא חלק ממערכת עולמית לטוב ולרע.
הרחובות אבלים ושוממים, אולי גם בגלל חודש ינואר הקר. רוב הציבור לא רוצה את הממשלה ה"טובה" הצומחת ; עכשיו הבטחות מפה ועד להודעה חדשה ומה גם שקיומן מוטל מאוד בספק.
לא חשבו שזה יהיה כל כך רע לתפארת ואם הייתה איבה נראה שהוכפלה ושולשה.
אילנה נכנסה לבית המרקחת השכונתי בכדי לברר אם ההזמנה לתרופות היא בתוקף שכן חסרו לה טיפות עיניים.
המתינה בתור, אנשים חיכו בסבלנות והתור התנהל באיטיות, זה אין וזה יהיה בקרוב.
"מתי? –לא ידוע. והנה נכנסה אשה צעירה על ראשה שביס וילד על הידיים. לא לקחה מספר לבית המרקחת, השליכה את הילד על הרצפה, שהוא בוכה ומייבב. היא לא שמה לב, נדחפה הרי הכול מגיע לה ולו גם במחיר הכאת הילד. יצאה מבית המרקחת משכה את הילד כאילו היה סל קניות ויצאה.
"בטי" אמרה מישהי מהקהל "הפרזיטים האלה עכשיו עם האף בעננים, יקבלו ויקבלו ומה יהיה אתנו"?
"מתי נקבל את מה שמגיע לנו כאזרחים ותיקים אחרי שנות עמל מייגעות?"
"אני נותנת לממשלה החדשה ארבעה חודשים"
"זה יותר מדי, מצידי שתעוף מהר לא לילד הזה ציפינו".
מה ימים יגידו? אנשים די מיואשים, הולכים לקניות של מצרכים חיוניים וחוזרים עם עגלה מדולדלת וארנק ריק".
"אבל הרבה אנשים נוסעים לחו"ל, והמסעדות מפוצצות?"
"לא בשביל כולם–אלא רק בשביל שכבה די מצומצמת או שהנוסעים מתחייבים כי רוצים להתאוורר כי גם זה חיוני בכדי לשמור על שפיות הדעת.