המדריכה
מסתכלים עלייך,
מסתכלים עליה.
כל מילה שלה נכנסת ונשמרת גם כשיש רעש.
מסר ותמיכה חלק שמצפים ממנה בכל רגע.
להיות חלק מתנועה,
להעביר למישהו כלים לחיים.
חיוך ומקום בלב.
פעולות חדשות בכל פעם.
רוצה בכל שעות היום לעזור,
גם בזמנה הפרטי או תוך כדי שיעור.
שיחות עד אמצע הלילה עם חניכה,
עידוד ועצה נמצאת תמיד אצלה.
אך היא עם כל התדמית שרואים אותה מרגישה רחוקה.
היא בכלל רק מדריכת חוץ.
משתדלת לא לפספס אוטובוסים,
הייתה רק בשני שבתות בלבד.
מתכתבת ומנסה להבין מה היה בישיבת הצוות שלא הופיעה.
מתביישת להתקשר לפתוח שיחה עם חניכה.
פעולות יושבת שעות להכין רק בדקה האחרונה.
מיליון רעיונות במוח קטן ולא מספיקה לממש.
מרגישה עצלנית,
לא דוגמא טובה לחניכות.
מחייכת ומקווה להחביא,
אולי גם לקצת שיפור אפילו טיפה.
והמדריכה,
היא לא מבינה כמה היא משפיעה.
היא רק ממשיכה לשפר ולנסות.
העיקר הוא לחיות נכון ומשם כבר תהפכי לדוגמא אישית.
אז מדריכה תמשיכי להשקיע אנו רואים את זה,
ומעריכים.
תגובות (2)
כמו תמיד כתיבה מדהימה!
אבל באיזה מקום את כן קיבלת מכתב כזה, זה מראה על כך שיש לך יכולות גדולות לראות את עצמך ולדעתי זה גורם לכך שאכפת לך מהאחר ורואה אותו ויש לך רצון להיות היגרסה הטובה ביותר של עצמך.
תודה רבה, התגובה מאוד עודדה אותי!