המבחן של חיי 3

סיפרתי לה על העניין עם ההורים. היא נבהלה כשסיפרתי לה על העניין ומאיה, התחילה שוב לבכות כי הזכרתי את העניין עם ההורים. חיבקתי את מאיה חזק חזק וליאור ליטפה את גבה. היא חייבת להירגע.
ליאור הסתכלה עליי ועל מאיה הבוכה ועיניה נעצבו. הבטתי בה ואמרתי לה: "את לא צריכה להיעצב. זו הבעיה שלנו, לא שלך." היא פתחה את פיה וענתה: "כן, אבל את חברה שלי. חברה טובה מאוד. ובגלל זה אעזור לך להתמודד ואהיה איתך בכל רגע. את חייבת שמישהו יעזור לך לעבור את העצב שלך. ובמיוחד אחותך, היא חייבת ללמוד להתמודד עם המצב. אני אעזור לכן. אתן צריכות את זה." היא לקחה נשימה עמוקה והמשיכה: "אני בטוחה שגם גלי, רוני ורעות ישמחו לעזור לכן. אני אדבר איתן." היא סיימה לדבר וחייכה אליי חיוך מנחם. וואי, איזה מזל שיש לי אותה! בינתיים מאיה נרגעה והשתחררה מהחיבוק שלי. מאיה אמרה לליאור: "ליאור, את יכולה להישאר איתנו עוד קצת?" ליאור חייכה אל מאיה חיוך מסכים והנהנה בראשה להסכמה. היא התקשרה אל אמה והודיעה לה שהיא תחזור מאוחר. היא נתקה וישבנו לאכול ארוחת ערב. הכנתי לכולנו וליאור עזרה לי. ישבנו לאכול יחד וצחקנו. אחר כך ליאור עזרה לי לסדר את השולחן ולשטוף כלים. אני עזרתי למאיה להתקלח בזמן שליאור סידרה את הסלון קצת. אחרי שמאיה סיימה להתקלח, חשבתי שאזמין עוד חברה שתעזור לי ולליאור כי ליאור עובדת כה קשה…
הייתי בדרך לשפורפרת ששמעתי צלצול בדלת. מאיה היתה בחדרה, מתלבשת. ליאור פתחה את הדלת ובפתח עמדה… גלי. מה? גלי? בטח ליאור הזמינה אותה. אמרתי לגלי שלום. בטח ליאור סיפרה לה על ההורים. גלי אמרה לי שלום. היא לקחה את המטאטא מידה של ליאור והתחילה לנקות. עזרתי להן אפילו שלא רצו שאעזור. גלי התנדבה להרדים את מאיה. מאיה כבר היתה צריכה לישון. גלי הלכה לחדר של מאיה והרדימה אותה. אני וליאור סיימנו לנקות וישבנו לראות טלויזיה. גלי הצטרפה אלינו תוך כמה דקות. כמה טוב שיש לי חברות טובות. צפינו בטלויזיה וצחקנו יחד. אחרי כן, אמרתי להןתודה והלכתי להתארגן ולישון.
בלילה נרדמתי עם חיוך על הפנים.