הם יודעים, הם לא עושים עם זה כלום…

אני מנסה להצליח,
להיות הכי טובה שאפשר,
אבל תמיד,
תמיד,
מישהו בא ועובר אותי,
ובדרך דורך עלי,
שובר אותי לחתיכות,
הפחד מתגנב,
הכאב משתלט,
כל הרגשות כאילו נגדי במלחמה,
אני מנסה להסביר להם שלא,
שהם טועים,
שלאא עשיתי כלום,
שיעזבו אותי בשקט,
שיתנו לי לנשום,
שיתנו לי ללכת,
אבל הם לא מרפים,
וככל שעובר הזמן הם לא מתחלשים,
רק אני מתחלשת, דועכת לאיטי,
והם ניזונים מהכוח שלי,
מהפחד והאימה שמצתברת בתוכי,
וככול שלי קשה-
להם קל יותר,
הם גוברים עלי,
בועטים אותי לפינה,
הבדידות משתלטת
ובי הכוח לא נותר,
המלחמה,
המלחמה כנגדי לא שווה,
כולם יודעים את הסוף,
כולם יודעים שיש רק מנצח אחד פה,
כולם יודעים שמי שיפול בסוף-
זאת אני
אבל הם מתעלמים,
הם ממשיכים,
הם צוחקים,
והם משאירים אותי ככה ליפול לי לבדי….