הלוחם מהחלום
זה נכון שאתה בן עשרים וזה גם נכון שאני בת 16, 16 וחצי ליתר דיוק, כבר עברתי את החצי ועוד מעט יב. אתה חייל, אתה לוחם. אני מתנדנדת על פרבולה מחייכת ולומדת על מורשת צה"ל. יש לי מתכונת בעוד יומיים, כבר הספקתי לחפור לך עליה, אמרת שהחלק שהכי אהבת היה האמנסיפציה, קראתי לך "זקן" והחזרת לי ב"צעירה".
התקשרת ביום שבת והזמנת אותי לדייט כי השבוע אתה סוף סוף לא סוגר, הזמנת אותי אלייך הבית, שוב, כנראה שלא הבנת את הרמז מהפעם הקודמת שיצאת. תבין, אני רוצה להאמין שאתה הבחור הכי טוב שאני אכיר, אני רוצה להאמין שתכין לי ארוחה מפנקת כמו שהבטחת ושנראה סרט תמים, טוב… לא חייב סרט תמים אבל שבסופו לא אמצא עצמי גוהרת מעלייך בלי פיסת בד על גופי. אך איך אוכל להאמין לאדם שראיתי אותו רק פעמיים בכל חיי ובשתי הפעמים היינו שיכורים. בפעם השנייה אפילו התנשקנו ועלינו לחדר, זה היה החלק שבו זיכרוני מתעתע בי.
אני כל כך דלוקה עלייך שאני חושבת שמונים פעם לפני שאני שולחת לך הודעה ובכל פעם שאתה שולח לי משהו אני מחייכת כמו בחורה שמקבלת המבורגר אחרי מסע כומתה. יש בך משהו שעושה לי את זה והדבר הקטן הזה הוא שיפיל אותי בפח שלך. אולי זה הגיל אולי העובדה שאתה אוהב להצטלם ולקרוא והגובה המרשים שלך והקול בס, אני אוכל לפרט ולפרט בלי סוף וזאת רק משתי פעמים אחדות שנפגשנו!
אתה החלום הלא ריאלי שלי, אני מסרבת להתעורר ולראות, אני ילדה קטנה שרוצה להאמין שחלומות אכן מתגשמים. ויש כל כך הרבה דברים דפוקים בינינו, אתה אפילו לא יודע את הגיל האמיתי שלי, לא מאמי, בעוד חצי שנה אני לא אוכל להיכנס איתך לברים, יותר בכיוון של שנה וחצי אבל העובדה ששיקרתי לך הופכת את כל העניין לפי אלף יותר מסובך. אני רוצה לדבר איתך כל היום ולא לחכות לדילי של שלוש שעות עשר דקות ושתיים עשרה שניות עד שתחזיר הודעה בהודעה שלי. קצת סטוקרי מצידי אבל אתה מחרפן אותי, במיוחד בשתיקה הזו. אני רוצה שתכתוב לי הודעות עם לבבות ותגיד לי בוקר טוב ולילה טוב. אני רוצה שתחפור לי ורק תרצה להיות לידי, זאת לא המציאות נכון? חבל.
תגובות (0)