הכל -לא- בסדר.
באלי לצרוח מראש הגג, לספר לכולם את הבעיות שלי.
נמאס לי להיות האחת שמקשיבה, שתמיד תיהיה לה תשובה לכל בעיה, שאצלה הכל…הכל בסדר…
ויש רגעים שאני פשוט לא יכולה יותר, לשמור בבטן. כל החומות והמחסומים שהצבתי דורשים ממני כל כך הרבה אנרגיה.
אני רוצה שכולם ידעו, יש לי בעיות!!!! עם הכל!!!! בא לי לסתום לאנשים את הפה עם דבק, כל השטויות שהם מדברים, על מה הם מתלוננים בכלל?!?! נמאס לי לשמוע על הריב הטיפשי עם ה״החבר המדהים שלי״ או על זה שאמא שלי לא נתנה לי נשיקת לילה טוב לפני השינה, אבל כמו תמיד, אני יושבת ומקשיבה ומייעצת.
כל כך הרבה פתרונות יש לי בשביל אנשים אחרים, אבל בשביל עצמי- נאדה!!
בא לי לחשוף הכל, להתעצבן בלי חשבון, לצרוח, לבכות, להרביץ, לצחוק כמו משוגעת בכזה שיחרור בלי איפוק! באלי להוריד את כל המחסומים…בא לי לספר הכל, על כל מה שכואב לי, כל מה שמציק לי וכל מה שיושב לי על הלב בכל שנייה ושנייה.
אבל בחברה שלנו, הכל כך ביקורתית זה בלתי אפשרי, לכאבים שלי לסיפור חיי אין סליחה ומחילה, ואני לא רוצה שאף אחד יראה את אותו סיפור, כי אף אחד לא יבין…אף אחד לא רואה את התמונה הגדולה, את כל הסבל שנגרם לי שגרם לי לעשות מעשים בלתי נסלחים, ונכון לכל אחד יש את הסודות שלו, אבל לא בכמות כזאת! כל גופי מתפוצץ כבר לא יכול לשמור, לא יכול להכיל!
ואיך איך אני מצליחה לקום כל בוקר? זו שאלה…שאין לי תשובה מוסברת…
עם אף אחד אני לא יכולה לשתף כלום, לא איתך אמא- כי מרוב שאת עוזרת לאחרים את שוכחת שיש לך בת שאליה את מחויבת קצת יותר, ולך אבא…בחיים לא, אתה כל כך אדיש ואטום כשזה נוגע לדברים כאלוו…ולא לכם אחים יקרים, כי אצלנו במשפחה זו חולשה להראות אהבה…ולא לכן חברות יקרות, כי אני עדיין בספק מי חברה אמיתית ומי לא…הדברים האפלים בי רק אני יודעת, והוא…זה שיושב שם למעלה ומביט, ונכון, אני לא צריכה שום דבר מלבדך! אבל אני צריכה מגע, קול, אני רוצה לראות אותך אבל אני הרי לא יכולה…וזה כואב לי כמו גהינום! כי אני לא מתביישת להודות, אני זקוקה לתשומת לב, אני נואשת לכך!!!
בא לי לא לדפוק חשבון,
כמשהו מעצבן אותי- לצעוק!
כמשהו מכאיב לי לבכות! הינה עכשיו אני בוכה, בדרך כלל אני מוחה אותן, את אותן דמעות לפני שהן באות…אבל נשברתי אז עכשיו אני מקפצת מחדר לחדר שחלילה אף אחד לא יראה אותי בוכה- כי עם זה יבואו שאלות, והרי אני לא יכולה לספר…
אני מגחחת במרמור, אפילו לכם קוראים יקרים, אם מישהו המשיך בכלל לקרוא ולא השתעמם באמצע, אני לא יכולה להגיד כלום, רק שכואב לי.
אז כן, אני לא בסדר, מעולם לא הייתי, וכל חיי,
חחחחח (עכשיו אחותי שואלת אותי אם אני בסדר מהמיטה)
נמשיך ;-)
אני מנסה להיות איכשהו…שלמה…
תגובות (7)
כל כך מזדהה.. שזה כואב..
אם את צריכה מקום לפרוק, אני תמיד פה^^
כבר אמרתי שהכתיבה שלך מדהימה, או ש..? נראה לי שכן.
בכל אופן, מאוד התחברתי ואהבתי את הקטע(:
ואווו…. אני חסרת מילים..
זה כאילו נכנסת לי לראש ואמרת בדיוק את מה שאני מרגישה וחושבת..
אני בדיוק כמוך.. לא צועקת שמעצבנים אותי, מסתירה את זה שמישהו פוגע בי, לא מראה כלום… וכולם חושבים שאני הבן אדם הכי מאושר… פ'חח ממש..
ואוו! אהבתי כל כך! גרמת לי להזדהות איתך!
תדעי, שאת לא לבד… אני באותו מצב כמו שלך… :/
אהבתי מאוד מה שכתבת כאן
ואני מזדהה איתך אבל את צריכה להגיד תודה על זה שזה לא חמור יותר (אצלי זה כבר לא יכול להיות יותר חמור -_-)
כתבת ממש יפה
ואני חושב שאני כן יצליח להבין אותך כי אני אחד מכם ואולי האחד שהכי סובל מזה כאן באתר
ההזדהות שופעת.
היה לי יום מחורבן פלוס, בדיוק מאותן סיבות שעליהן כתבת. כאילו הקאת על דף את כל המחשבות שלי בצורה מושלמת.
מותר לבכות, לפעמים זה הרבה יותר טוב מלהוציא מילים החוצה.
אני חייבת להגיד שהפוסט הזה דווקא חיזק אותי למרות שנורא עצוב לי לשמוע שגם את מרגישה ככה.
בהצלחה… אביה? מקווה שהמצב שלך ישתפר! ושל כולנו כאן, בע"ה.
נ.ב
אחלה כתיבה ;)
אני כל כך מבינה אותך…
יש לי מיליון בפעמים שבהם אני פשוט רוצה לשבת מול מישהו, ופשוט לדבר איתו על הכל, על כל מה שיש לי, על כל מה שכואב לי ושאני צריכה עזרה ורוצה שישימו לב אליי, ושלא ישתיקו אותי כשאני מדברת…
כל כך עצוב לי שזה מה שאת מרגישה, אני לא יכולה עם זה…
שתדעי שאם את צריכה משהו את תמיד יכולה לדבר איתי, אני תמיד יקשיב
אני מקווה שתרגישי יותר טוב, ושזה יעבור לך ושתמצאי משהו טוב שישמח אותך תמיד
גם מבינה אותך כל כך.. זה קשה ואת כותבת כל כך יפה. קראתי ספר שמדובר על ילדה, שהיא מקובלת, שיש לה מלא בעיות בחיים, אבל כולם חושבים שהיא מושלמת ודברים כאלה.. כולם חושבים שהיא לא שמה על אף אחד וזה בכלל לא נכון. היא רגישה גם. יש לה בעיות משפחתיות ואף אחד לא יודע עליהם. בעיות רציניות. אני יודעת שפה זאת לא הבעיה, אבל זה כמעט אותו דבר. בסוף הילדה הזאת דיברה עם ילדה אחרת, זרה שפגשה. הם דיברו כל היום בטלפון וסיפרו את הבעיות שלהם. ספר יפה. אני לא אומרת לך לדבר עם בן אדם זר, אבל אם יש בן אדם זר, שאת סומכת עליו, שאת מכירה אותו כמה זמן, אבל הוא לא ממש משנה בחייך, תספרי לו. לספר לבן אדם זר זה הכי טוב.
אין לי מילים, תודה על שקראתם ושיתפתם, אני בכל אופן לא יכולה לספר…אני שמחה אם זה חיזק את מי שקרא את זה…יש בנאדם שעכשיו הוא לא ממש זר והעזתי לספר לו….אבל בקושי יוצא לנו להיפגש בגלל הפחד וההסתייגות שלי..
הכתיבה מצילה אותי באמת, ואני שמחה שיש אנשים שקוראים ואוהבים 3>