הכל אבל בעצם כלום

גורשתי מהחברה על ידי עצמי,
גורשתי על ידי מסגרת, דעות ונורמות חברתיות שאי אפשר להתעלם מהן.
אני יודעת, אף פעם לא הייתי במקום נוח, אבל זה, מגרד.
אני יודעת,כואב. הראש, הרגליים, הידיים ואפילו קצת הלב.
אני יודעת את תפארת הפתיחה ואת תפארת החתימה, אך בין השורות, בין כול הנתונים,
נמצא הנעלם שחומק ונותן לי להרגיש את הכל;
אבל בעצם כלום.