הכלי המיוחד

אתה יכול להפסיק? כן, אתה! אוף.. בכל רגע שאני מרגישה שזה נכון אתה בא ורומס הכל, את הרגע, הכח, את האומץ.
אני הולכת ורואה מישהו חמוד, נושמת עמוק ומתקרבת, ״היי…״ אני מחייכת והוא מחייך בחזרה. ואז הוא מתחיל שיחה ואתה בא ומשתיק אותי, גורם לי לגמגם. אני מרגישה רע, שזה לא מצליח. פתאום אני מכוערת, שמנה, סתומה, חסרת טקט ומה לא. למה? למה אתה עושה את זה?! ״אני, אני צריכה ללכת.״ אני אומרת מפוחדת. ״למה? חכי שניה..״ הוא מבקש ואני כל כך רוצה להשאר. אני כל כך רוצה שזה ימשיך אבל אתה בא ועוצר אותי, מחייב אותי לעזוב. למה?! מה עשיתי? אתה, הרבה קוראים לך הפחד, יש שקוראים לך המבוכה אבל אני, אני קוראת לך הכלי. הכלי הוא כלי מושלם ומאד מאד שביר, ובכל פעם שיש לי אומץ אתה נשבר עלי, פשוט נשבר עלי ואז אני נהיית מלאה בשברים שלך, לפעמים, פחד, לפעמים מבוכה, לפעמים סתם מחשבות לא טובות. אבל לפעמים אני מצליחה לתפוס אותך לפני שאתה נופל. ואז אני מצליחה במבחן, ואז אני מצליחה להכיר בנות חדשות כי תפסתי אותך לפני שנפלת. בדרך כלל אני לא מספיקה לתפוס אותך כי אני כל כך מאושרת. אבל עכשיו אני החלטתי שאני אתפוס אותך תמיד! כדי שלא אהיה מובכת, כדי שלא אפחד, כדי שלא אלחץ, כדי שמחשבות לא קשורות יצוצו פתאום בראשי, כי אני, אני החלטתי שאתה, הכלי, סתם כלי שרוצה תשומת לב, סתם כלי שרוצה שיסתכלו עליו ויפחדו ממנו אבל אני אחזיק את עצמי חזק ולא אעודד אותך. אז כלי, תשמור על עצמך טוב, טוב, כי עלי, אתה לא תיפול שוב!