הירואין שיק, הירואין שוק.

נמאס לי מזה. נמאס לי מהעולם המערבי הדפוק הזה שמודל היופי שלו הוא "הירואין שיק" של אנורקסיות. אני לא קייט מוס, לא הייתי קייט מוס, לא אהיה קייט מוס ואני שמחה שאני לא קייט מוס. נמאס לי שחנויות שרוצות להיות "נחשבות" כמו "אברקרומבי" (שאני מחרימה כבר שנים בלי קשר למידות לאחר שבאחת מחנויותיהם הבחנתי באייל מפוחלץ), "טוונטיפורסבן", "טופשופ" ועוד רבות אחרות מיצרות בגדים בגודל שאינו קשור לחלוטין למידה שרשומה עליו. היום נסעתי עם חברה טובה לקניון ארנה כדי להסתכל על בגדים, בכל זאת, חופש גדול.. יצאתי כמעט בוכה, הרגליים שלי, האיבר הכי יפה בגופי (צוואר ומטה), בבת עיני שאני כה מתגאה בן, היו כנראה "שמנות" מידי למידה נורמלית בחנות "טוונטיפורסבן". כשנכנסנו לחנות הבחנתי בסקיני ג'ינס יפים, מאוד, לקחתי מידה 36 של המכנס הזה, "שורט" ג'ינס גם הוא מידה 36, מידה אחת מעל המידה שאני קונה ב"אייץ' אנד אם", שתיים ואפילו שלוש מעל המידה שלי ב"אמריקן איגל", נכנסתי לתא המדידה, מתרשמת מגודלו העצום ופארו ו התחלתי למדוד. אחרי קפיצות לא חינניות בעליל בתא המדידה שלי הצלחתי להרים אותו כמעט עד למעלה אך אבוי, הוא לא נסגר, חברתי הלכה להביא לי מכנס במידה אחת גדולה יותר ובינתיים מדדתי את ה"שורט", כמובן שגם הוא לא עלה, כאשר היא הגיעה אל התא שלי כבר הבטתי ב"סקיני" ביאוש וחזרתי לבגדים המקוריים שלי שהם דרך אגב, "שורט" ג'ינס במידה 34 מאייץ' אנד אם שגדולים עלי במעט וגופייה שקניתי ב"אובר סייז" בכוונה, מידה מדיום, מ"אמריקן איגל". יצאתי מן החנות עצובה, מקללת בליבי עד עמקי נשמתי את המעצבים שונאי האדם של "טוונטיפורסבן" שמעודדים אנורקסיה בקרב נערות, לאחר מכן, הלכנו לשבת בבית קפה, שם הזמנתי קפה נטול קפאין עם חלב רזה ובמקום סוכר הוספתי ממתיק מלאכותי, אז הנה לכם, מעצבים שונאים אדם, הצלחתם להכניס לי ג'וק לראש שאני שמנה, אתם אנשים מתועבים, שגורמים בעקיפין למוות (אנורקסיה נורבוזה הינה מחלה קטלנית), מדהים שלא עושה לכם בחילה להביט בבואה שלכם במראה.