היציאה
"בוא, אני אלווה אותך" אופיר אמר בעוד שהוא לוקח את האופניים שלו. חיכיתי להזדמנות הזאת מהיום לפני; כשהבנתי וקיבלתי את עצמי.
היינו בדרך לביתי; אני ברגל והוא על האופניים לידי. ניסיתי לאזור אומץ להוציא את זה החוצה עד שלבסוף אמרתי: "אופיר, יש לי משהו להגיד לך"
"מה?" הוא שאל אותי. "אתה אידיוט" החזרתי לו תשובה. "ידוע" הוא אמר בצחוק. ניסיתי שוב פעם לאזור אומץ: "סתם סתם, באמת יש לי משהו להגיד לך – אתה אידיוט". לא הצלחתי להבין למה אני פשוט לא אומר לו, ידעתי שהוא יהיה בסדר עם זה אבל עדיין לא הצלחתי לאזור את האומץ.
"נו תגיד כבר מה זה, אתה הומו?" אופיר שאל לאחר הפעם השלישית שאמרתי לו שהוא אידיוט. הסתכלתי הצידה מתבייש. "לא" עניתי. הגענו לבית שלי והסכמנו שנדבר בסקייפ. ישבתי חיכיתי במחשב עד שלבסוף הגיע לביתו והתקשר אליי.
"נו, אז מה רצית להגיד?"
אופיר שאל בפעם האחרונה.
"אממ.. אני בי… נמשך לבנים ולבנות"
אמרתי בפעם הראשונה.
תגובות (0)