הייתי הראשונה לדעת

הייתי הראשונה לדעת את הסיפור הזה.
הראשונה שנגבה את הדמעות, שניחמה ימים ולילות, שאהבה את שניכם בלי גבולות.
בתוך כל המצב נחצתי לשתיים כמו ים סוף, הייתי חלק בשבילך וחלק בשבילך.
ועכשיו העולם צחק לי בפרצוף אני האחרונה לדעת.
כבר לא מעורבת בזה, מתחרטת ומצטערת שנכנסתי לסיפור הזה מלחתחילה. אני רק רציתי לעזור.
וכמה שלמדתי עכשיו שבסוף לא מעריכים את כל העזרה והטוב.
אז מה אפשר לעשות? אני משוטטת בין כל כך הרבה אבדות. נותרתי בעולם מלא אנשי עבר, אנשים שלא אמורים להיות יותר בחיי.
ואין יותר כואב מזה שאתה מאבד אנשים שאתה כל כך אוהב והם לא נלחמים עלייך.
הכל ההפך ממה שחשבתי, זה לפתע התפוצץ.
אני רק רוצה לטעום מהמתוק אחרי כל המר.
להיות בן אדם שלם אם זה אפשרי כי אני התפרקתי לחתיכות.