הייתה לי פעם חברה

כל כך יפה! את מדהימה! אני לא יודעת עד כמה תתייחסי למה שאגיד לך אבל בכל זאת אגיד. תאהבי את עצמך כפי שאת. בלי מסכות, בלי לבוש זנותי, בלי הפרעות אכילה ועוד. תתחברי לתוך עצמך לנשמה שלך, אני בטוחה שיש הרבה מה לאהוב בך. אני מדברת מניסיון כי גם לי קרה וקורה משהו דומה. תמיד תזכרי לאהוב אותך ואת מה שיש כי בסופו של דבר את הכי חשובה! בהצלחה.

קשה לי להחליט על מה להגיב, על איך שאת כותבת (מדהים) או על מה (עצוב וכנה) אז אני אגיב על שניהם, קודם על הכתיבה ואז על הרגש מאחור.
הכתיבה במילה אחת מדהימה, העברת את מה שרצית בלי להכביד. המבנה של הפסקאות היה נהדר והחזרה חיזקה את השבירה של הרצף בפיסקה האחרונה שבה אמרת שכל החברות האלו הן את, לדעתי זה כתוב מצויין.
בנוגע למסר הוא כל כך עצוב וכנה ואני מאוד מבינה את התסכול בזה שאת לא מצליחה להראות לעולם כמה את מדהימה ובמקום זה נכלאת לתוך הראש של עצמך והפחדים שלך. אני לא יודעת אם משהו שאומר יעזור אבל אם כן אני חושבת שאם את מסוגלת למנות את התכונות הטובות שלך כמו שעשית בקטע הזה, את יכולה גם להאמין בהן ולהראות אותן לעולם כי אני די בטוחה שאם זה הכישרון שלך במילים את בחורה די אדירה ואני ממש מקווה שתצליחי להראות את זה לכולם.

יפה!
כתוב כהלכה.
כל הכבוד.
אני חושב שזה דווקא סוף שמח. כי כן יש תכונות טובות למרות הדברים הרעים שאת רואה. וכל הבעיות שמנית הן בעיות חברתיות ואילו התכונות הטובות נובעות מהפנימיות שלך.
תתפלאי אבל ככל שתתבגרי, הבעיות יקטנו (הלחץ החברתי קטן עם הזמן)

וואו, הפעם התעלת על עצמך. אני אוהבת מאד את סגנון הכתיבה פה, הוא מיוחד וממחיש את מה שרצית להעביר בצורה נהדרת ונוגעת. באמת מגיע לך חמישה לבבות.
אני מקווה שבאמת תאהבי את עצמך כמו שאת ולא תאהבי את עצמך כמו שאחרים אוהבים. את בנאדם מדהים וטוב לב, ואף אחד לא צריך את האיפור, את הבגדים, או את הצלעות הבולטות שלך בשביל לאהוב אותך. את פשוט טובה כמו שאת.
אוהבתתת

קטע יפה וכתוב נהדר… אל תתני לחברה לשנות אותך ואת אופייך

מאוד התחברתי להכל והקטע העביר המון רגש אבל אני לא מסכימה עם הבגדים ה"זנותיים" כביכול.לדעתי אין דבר כזה בגד זנותי,זה שלובשים בגדים קצרים לא אומר שאותו אדם מוכר את עצמו ושהוא נחשב זול.אף בן אדם לא זול-כולם שווים משהו.יש אנשים שלא אוהבים בגדים קצרים כי זה לא נוח להם אבל יש כאלה שדווקא כן אוהבים ולמנוע ממישהו לעשות מה שנוח לו זה כפייה ולדעתי אפילו לא מוסרי.
סליחה על החפירה ואהבתי מאוד בכלליות את הקטע;)

קודם כל, כסיפור, הצגת את זה בצורה מעולה ונוגעת. ממש הצלחתי להרגיש את כל מה שיש בקטע.
ברמה האישית, כל כך קשה לי לשמוע את זה. אני מכירה בנות שיש להם בעיות כאלה ואני עדיין לא מבינה (ולא משנה כמה ניסיתי להסביר להן שהם יפות ומדהימות ומושכות כמו שהן-ואני בטוחה שגם את כזאת) למה הן חושבות כמו שהן חושבות על עצמן. אני יודעת שזה יותר קשה לעשות מעשים מלדבר, אבל אני חושבת שכשמישהו מוצא בעצמו את הרצון והאומץ להשתנות לטובה הוא יכול לעשות הכל, ואני בטוחה שגם את יכולה לעבור את זה בלי בעיות.
תהיי חזקה! ♥

מן התגובות ניתן להסיק שהכותבת והמספרת הן אותה אחת. מדובר בכתיבה מגוף ראשון, לא בכותבת שמספרת על עצמה!!
כשמדובר ב'פריקה' כגון זו, היא לרוב מקושקשת, מגובבת, חסרת סדר של ממש, או אסטתיקה של כתיבה.
כאן, מדובר בכתיבה שהיא יצירת מופת! אין מצב שזו פריקה.

בכל הנוגע לעברית, פיסוק, עימוד וכיוצ"ב – כבוד. השארת אותי חסר מילים.
(אולי "חובשת" מסכה במקום "שמה", אבל זו סתם קטנוניות שלי).

ברמת התוכן, מצאתי סתירה בין 'התמכרתי ללבוש זנותי' לבין 'מפחדת שיראו אותי בבגד ים'. מה בדיוק ההבדל?
ועוד שאלה שמופנית בכלל לציבור הקוראות: למה בכלל להתאפר? זה מסתיר את היופי האמיתי שלכן!

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

טוב אז כמה דברים:
קודם כל הכתיבה שלך מעולה ומושכת, לא הורדתי את העניים מהמסך לרגע! אני חושבת שהעלית גם בעיה גם שלך אמנם, אבל גם של עוד הרבה בנות בחברה שלנו. אחד מדרכי ההתמודדות הכי גדולים שלי היא באמת הכתיבה, אני שמחה שהחלטת לפרוק מה שאת מרגישה, אני חושבת שלמרות הדברים האלו את מודעת בתוך תוכך לתכונות הטובות כמו שכתבת, את יודעת מה את שווה ולמרות הכל עדיין לא מצליחה להיפטר מהאיפור, מהלבוש ועוד. הכל פסיכולוגי, תמיד אמרתי ותמיד אני אגיד. תנסי לראות את הדברים החיוביים יותר, תנסי בכל דבר בחיים שלך להיות מאוזנת ולא קיצונית, את נשמעת בחורה מדהימה ללא ספק(: תמשיכי לכתוב מדהים כל כך !

ועוד משהו ששכחתי להוסיף, החברה שלנו מכתיבה לנו הרבה דברים זה נכון, ובעיקר איך להיראות. אבל מה שחשוב זה שאת תהיי שלמה עם עצמך ועם מי שאת, אל תנסי לרצות אף אחד רק את עצמך זה הכל!