היומן האבוד- הקדמה

היומן שלי היומן… אבד לו שם, עכשיו הוא בעיר הגדולה אני בחיים לא ימצא אותו, מישהו מעיין לו ברגע זה ממש וצוחק, אולי זה אחד החברים שלי? אם כן אני הולכת למות… אני בכל מקרה ימות… כנראה זו פעם אחרונה שאני נושמת… אני חושבת שאני רוצה להתאבד כי עכשיו איש אחד מצא את יומני וכנראה מצלם, מפרסם, צוחק עלי, סודותי האפלים ביותר נמצאים שם, מחשבותיי…
הקדמה:
טוב נתחיל מהתחלה, אני סופי ואני בת 15 בכיתה ט', אם בעיות רבות- אסתמה, בעיות קשב וריכוז, בעיות נפשיות קלות ועוד… הורי שכרו לי פסיכולוג כדי להיפתר מבעיות אלו, הוא הציע לי לכתוב יומן כדי שהיה איפה להוציא את סודותי, מחשבותי וכל מה שאני רוצה…
לפני שאני ממשיכה לספר לכם על יומני אני רציתי גם לספר על כמה דברים…
חברים:
ישלי 2 חברות טובות: אגם ואביב.
בזמן האחרון אני מרגישה שהם מתרחקות ממני בדיוק כמו כולם…
אני לא מבינה למה… היו לי מלא חברים ופתאום כולם נעלמות… ועכשיו גם אגם ואביב הולכות לי…
הורים:
ישלי כמובן 2 הורים, לפחות ככה כתוב בתעודת זהות שלי….
למה?
אמא שלי- ויקטוריה הגיע מקנדה לישראל והתחתנה עם אבא שלי (אבי), כל היום היא או מבלה אם חברות שלה בבית קפה, ובלילה במועדון, ולפעמיים עובדת בלילות גם (אף אחד לא אמר לי איפהׂ).
אבא שלי- אבי כמו שהבנתם נולד בישראל והתחתנן עם אמי, הוא עובד כל היום וכל הלילה בעבודת מחשבים (גם הוא לא סיפר לי כלום על העבודה… ולפעמיים בימי חופש הוא יוצא עם הלהקה שלו (הכי גרועה בהיסטוריה) ליבוב הופעות קצר…
אי אפשר להגיד שאנחנו עשירים… אבל גרים בבית פרטי ואפשר להגיד שיש לי כמעט הכול (חוץ מהורים שאוהבים)…
טוב אז זה הסיפור שלי…