היום שלי- המירוץ למיליון, רק במקרה הזה המירוץ לחומוס שנפל למים…(מצחיק קצתXD)

ההתחלה של היום הייתה נראת נורמלית מאוד,
שוב התעוררתי ב1 וחצי בצהריים למרות שאני צריך לצאת ב2 וחצי, הכנתי לעצמי אוכל ויצאתי לדרך.
הנסיעה באוטובוס עד למקום בו עשינו את הפעולה עשתה לי כאב ראש ענקי, היינו משהוא כמו 20 ילדים וכל אחד שר שיר אחר…בקיצור ג-ה-י-נ-ו-ם!
כשהגענו(סוף סוף), המדריך נתן לנו רמז והסביר לנו שאנחנו הולכים להתחלק לשתי קבוצות של ז׳ ו ח׳, ושאנחנו הולכים לשחק כאילו שאנחנו ב׳מירוץ למיליון׳, בהתחלה מאוד שמחתי כי אני מאוד אוהב את התוכנית הזאת אבל תוך כדי משימות הבנתי שזה ממש אבל ממש לא כיף!!
באחת המשימות היינו צריכים לאכול כל אחד 2 פיתות של פלאפל ורק עם כולם מסיימים לאכול אז אפשר להמשיך, למה זה כל כך קשה לי? דבר ראשון אני לא אוהב פלאפל כי זה עושה בחילה ודבר שני , רק לפני שעה קמתי! ממתי אני אוכל אחרי השינה? למזלי הצלחתי לגמור את הפיתה ועוד לא אחרון..! אבל לקח המון זמן,
עוד משימה שהייתה לי קשה הייתה לקחת 15 אנשים שירקדו איתנו את ה׳גנאגנם סטייל׳, עם האנשים ברחוב היו זורמים אז זו הייתה משימה בסדר.. אבל אף אחד לא זרם! ואנחנו בחוץ רוקדים ואף אחד לא זורם איתנו ב50 מעלות באמצע רחוב שה׳ לא יודע איפה הוא. ועד שסוף סוף אנשים הגיעו אלינו וסיימנו קראתי את הרמז שוב והבנתי שאנחנו צריכים לרקוד את *כל* השיר אבל זה היה מאוחר מדי כי כל מי שזרם הלך מאיתנו כל עוד נפשו בו..!! בסופו של דבר הצלחנו את המשימה הזאת אחרי 2 שעות שהיינו ברחובות ואז הבנו שאנחנו צריכים ללכת עכשיו לנקודת סיום שם הבנו שאנחנו הפסדנו, איזה כיף!! ואתם מה עוד יותר כיף? יש עוד משימה אחרונה אבל הפעם בזוגות! איזה כיף!! או במילים אחרות, ג-י-ה-נ-ו-ם!!
הייתי צריך להעלות על סירה ולחתור במשך יותר מ4 שעות!! ועוד הבן זוג שלי לא זורם ולוקח אותנו רק על אבנים.. ואז הוא מתפלא שהגענו מקום 11 מ12… וכשהגענו לנקודת הסיום והבנו שהיינו יותר גרועים ממה שחשבנו שאנחנו היינו צריכים לחזור חזרה ומה אני אמרתי? לא אמרתי כלום כי נחנקתי.. בדרך חזרה לא יכולתי לראות את הפרצוף של הבן זוג הקודם שלי שהייתה לו משיכה כל שהיא לאבנים(?!), אז הלכתי עם בן זוג אחר שגם לו היה נמאס מהבן זוג השני שלו, רק שאיתו היה שיתוף פעולה מעולה!! בסופו של דבר בחזור הגענו מקום 4 מתוך 12.. והבן זוג הקודם שלי הגיע מקום 12 דרך אגב.. אבל לפחות הוא הצליח לקבל בן זוג חדש שמתאים לו יותר, משקיע בדיוק כמו שהוא משקיע, ואני מדבר על הסלעים..
ואז מה גליתי? שאחרי 3 שעות בים אנחנו איבדנו את האוטובוס(איזה כיף..), ואתם יודעים מה היה עוד יותר כיף? החומוס שכולם חיכו לו נפל למים מתי שהמדריך היה בסירה.. ועוד הוא היה בסירת מנוע!! בנוסף לכל זה מה שבאמת היא כיף היה זה שאחד מהילדות שאני הכי לא סובל נעקצה על ידי מדוזה..( תודה לך מדוזה!!)
ואז האוטובוס הגיע אחרי חצי שעה שחיכינו לו בלי שום חומוס, וכמו שמרפי אמר גם של משהוא השתבש, וזה באמת גם הדבר הכי דבילי ביום הזה, למה שילד ישים אבן בתוך המזגנים??? ההורים שלו אף פעם לא אמרו לו לא לשים אבנים בתוך מזגנים? לי הזהירו לפני שהלכתי לטיול הזה..
אז בקיצור הייתי צריך לנסוע באוטובוס בלי מזגן ומלא אבנים שנופלות עלייך באמצע הנסיעה וגם לשמוע את השירים שכולם שירים באמצע הנסיעה. רק אחד באמת נהנה בנסיעה הזאת.. הבן זוג שלי מהמשימה של הסירות. תמיד היה לו קשר טוב עם סלעים ואבנים…