היא עמדה ליד השער

מתי זה קרה ? שנהיינו כאלה אדישים? כאלה לא מתחשבים ? כאלה מתקרנפים ?
עוד כשהייתי ילדה תמיד הזכירו לנו , קודם כל תהיו בני אדם ! תהיו טובים . תעזרו לזולת. המשפט החשוב שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו … אשה או זקנה מתקשה לעבור את הכביש , תעזרו לה ועוד כאלה וכאלה מקרים .
אז היום התגלה לי שבעצם אדם לאדם זאב.
החניתי את האוטו. עליתי כברת דרך , שער ירוק . לידו עומדת אשה צעירה לבושה שחורים . חיפשתי דרך קיצור ולמדתי שיעור .
כשהגעתי ביום חם כזה העליה היתה די מעייפת. עומדתד האשה ומפטפטת במרץ בטלפון הנייד שלה. אני מנסה לפתוח את השער ומגלה שהוא נעול . מאחור מסתתר לו המנעול הירוק .פשוט כך .
בלי שלט אין מעבר , סגור ,כלום.
אני פונה לאשה ושואלת למה היא לא הסבה את תשומת ליבי שהשער אכן נעול.היא ראתה שאני מטפסת בכבדות וצעירה כבר אני לא .
"אני לא השומרת" היא עונה בקוצר רוח. "ואני מדברת בטלפון"
"כן אני רואה " אני אומרת לה אבל יכולת לעשות סימן שזה סגור בכל זאת את עבר עומדת שם"
היא המשיכה בשלה .
נכון ,אי אפשר לחנך את כל האנשים. ברור לי לגמרי. אבל בכל זאת , טעם מר.