החלום שלי, החלום שלו.

החלום שלי והחלום שלו.
מאז שאני זוכר את עצמי תמיד היו לי חלומות, הם היו מתחלפים לעיתים כחלק מהתבגרות ותפיסת המציאות. והאמת כבר איבדתי את האופטימיות. אבל חלום אחד יש לי כבר כמה שנים ואף פעם לא הייתי מוכן לוותר עליו.
החלום שלי זה להיות איתך שוב. כן. אתה תחזור מהמסע שלך בדיוק כמו שנסעת אז באביב, אז כשהיה לי יום הולדת וברחת יום אחרי. דרך אגב, אחלה מתנת יום הולדת.
אתה תחזור אותו הבן אדם שהיית ללא אף שינוי. בחלום אנחנו משכירים לנו דירת 2 חדרים בעיר הגדולה, חלונות גבוהים, שילוב של לבן עם נגיעות תורכיז. אני מעיר אותך כל בוקר עם כוס נספרסו, ארפיג׳ו כפול, כפית סוכר ומעט קצף בדיוק כמו שאתה אוהב. אתה מתעורר עם חיוך על הפנים, אותו חיוך שאני מתגעגע אליו ולא ראיתי כבר חודשים, ״ בוקר טוב אהובי ״ אתה אומר לי. אתה לובש את המכופתרת שגיהצתי לך ואני את הנעליים החדשות שקנית לי. יוצאים לעבודה ביחד ומאחלים אחד לשני יום טוב. בערב אני חוזר ואתה מכין את הסלמון ששנינו אוהבים, אנחנו לוקחים את הכלב שאימצנו לפני שבוע לטיול ביחד, אני מספר לך על היום שלי ואתה על שלך אנחנו יושבים על ספסל ומתכננים את העתיד שלנו ביחד.
החלום שלך שונה לגמרי משלי, החלום שלך לא כולל אותי. החלום שלך הוא לנסוע רחוק, למצוא שקט, שלווה, לטייל, מסיבות, סקס, סמים ואלכוהול. חודשיים, שלוש, חצי שנה!. החלום שלך הוא לברוח ולא להתמודד עם כל מה שאתה צריך להתמודד איתו. החלום שלך הוא להיות לבד. לבד.