החיים שלי? פרק 6

במקום זה שמתי על שקט הפעלתי את המחשב נייד החדש שקיבלתי לא מזמן והתחלתי לכתוב, פשוט כתבתי וכתבתי המון כל הדברים שהיו לי בראש כתבתי והוצאתי את הרגשות שלי על מסמך במחשב.
כתבתי על זה שלאף אחד לא אכפת ממני שאני סתם עוד איזה מישהי דתית לא מקובלת בבצפר,
יש ים של כאלה.
כשסיימתי לכתוב הרגשתי הקלה גדולה , כאילו אבן ירדה לי מהלב.
הפאלפון שלי לא הפסיק לרטוט והתעצבנתי אז החלטתי לענות לו.
״הלו?״ שאלתי
״עדן? זאת את?״ שאל ליאור
״כן מה אתה רוצה?״ שאלתי ברוגז
״תקשיבי אני באמת ממש מצטער לפחות ידידים אפשר להישאר למה לריב?״ אמר בלחש
״למה אתה לוחש?״ שאלתי
״כי אני עם חברים ואני לא רוצה שהם יקשיבו..״הסביר ליאור
״תראה אני באמת לא מבינה אבל נמאס לי כבר עם כל הלחץ הזה עם הבנים , תן לי הפסקה! כל שניה אני חושבת עלייך ועל הריב שלנו, עכשיו השלמנו, אז בבקשה אל תתקשר יותר ותן לי את החופש שאני צריכה , פשוט תעזוב אותי בשקט״ וניתקתי.
למה הבן אדם לא מצליח לקלוט שאני לא מעוניינת לדבר איתו!!

ככה עבר לו השבוע והתחיל הבצפר..
רק החברות שלי הצליחו להרים לי את המצב רוח שלי. כלכך התגעגעתי אליהן! בעיקר לעמית החברה הכי טובה שלי שתומכת בי כל כך!!
נפגשנו בשער התחבקנו ונכנסנו ביחד ברגל ימין, מקווה שזאת תהיה שנה מוצלחת.
דיברנו על כל מה שעבר עלינו , פגשנו בנות חדשות וישנות.
וככה עבר היום הראשון.

שבועיים אני כבר בבצפר ותכלס זה לא כזה סבל כמו ביום חופש שבו הייתי צריכה לקבל שיחות מחברים מפגרים של ליאור.
הכרנו 3 בנות חדשות וממש התחברנו.
קוראים להן- אלמוג חן ומעיין. כל השיעור הפרענו וצחקנו ואז הבנתי למה לעזאזל אני צריכה את כל הדרמות עם ליאור כשיש לי את החברות המדהימות האלה שמוציאות אותי מכל בעסא שיש!